|
|
|
| דוגמאות לעבירות מרמה |
 |
|
|
אנו מביאים כאן דוגמאות ייחודיות של גזרי דין שהתקבלו כתוצאה מהליך פלילי, במקרים שנחקרו והועברו מהסניפים ליחידת התיאום, לשם בחינה והגשת תלונה במשטרה.
עבירות הזיוף והמרמה כלפי הביטוח הלאומי הן בתחומים שונים ומגוונים. העונשים שהוטלו על ידי בתי המשפט מצביעים על החומרה שמערכת המשפט מייחסת לעבירות על חוק המוסד לביטוח לאומי.
עד כה הורשעו מעל אלף מבוטחים שעליהם הוטלו קנסות כבדים ואף תקופות מאסר ארוכות בפועל.
בביטוח הלאומי מאמינים שהענשת העבריינים תיצור הרתעה כנגד אלה המנסים לקבל קצבאות במרמה.
|
|
|
|
|
|
|
| עפ"א 237/08 מדינת ישראל נגד פ. – המחוזי נצרת | |
הנאשם יועץ מס במקצועו אשר במסגרת תפקידו עסק בין היתר בהפקת תלושי שכר ובדיווח לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי. על מנת "לקדם את עסקיו", מכר תלושי שכר במאות שקלים לתלוש, למבוטחים שביקשו באמצעותם לקבל במרמה כספים מהמוסד. התלושים הונפקו בשם חברה שייצג יועץ המס ובשיתוף פעולה של בעל החברה. כל זה נעשה בתמורה לכך שיהיה פטור משכר טרחה, שהיה עליו לשלם בגין ניהול ספרי החשבונות של החברה הנ"ל במשרדו של יועץ המס.
בגזר דינו של בית משפט השלום בנצרת הורשע הנאשם ונגזרה עליו תקופת מאסר בפועל למשך שנה וקנס כספי בסך 50,000 ₪.
בערעור המדינה בפני בית משפט המחוזי, ציינו השופטים כי העונש שהוטל בבית משפט השלום, חרג מרמת הענישה הראויה ומקל עם הנאשם באופן בלתי סביר. לאור זאת, ציינו כי עבירות הזיוף והמרמה בוצעו לשם הפקת רווח כספי קל ותוך גרימת נזק רב לקופה הציבורית, ובשל כך החמירו עמו וגזרו עליו תקופת מאסר בפועל למשך שנתיים והקנס הוגדל ל-100,000 ₪.
|
|
|
|
|
|
|
| ת"פ 1975/06 מדינת ישראל נגד ח. – השלום נצרת | |
הנאשם זייף ומכר תלושי שכר אותם הפיק מחברות פיקטיביות שהקים לשם כך, זאת בידיעה שבאמצעותם ייעשה שימוש לקבלת גמלאות במרמה מהמוסד לביטוח לאומי.
לאור חומרת המקרה והנסיבות, נגזרה על הנאשם תקופת מאסר בפועל למשך שלושים ושלושה חודשים, וכן שנה מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת מרמה וזיוף.
|
|
|
|
|
|
|
| ת"פ 1237/08 מדינת ישראל נגד ג. – השלום חדרה | |
הנאשם פרסם מודעה בעיתון "וסטי" בשפה הרוסית בעניין סיוע בתלושים. לפונים אליו הציע תלושי שכר, אישורי מעסיק וכן דו"ח רווח והפסד מזויפים. כל זאת, בידיעה שהמסמכים ישמשו לקבלת דמי אבטלה במרמה מהביטוח הלאומי. המפיץ לא העלה על דעתו כי מבין הרוכשים יהיו גם שוטרים סמויים מהיחידה הכלכלית.
בגזר הדין מציינת השופטת: "כי הנאשם הפך את עבירות המרמה על-מנת להוציא כספים במרמה מהמוסד לביטוח לאומי לעסק של ממש". לאור הנסיבות האישיות של הנאשם נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שנה וקנס כספי בסך 6,000 ₪.
|
|
|
|
|
|
|
| ת"פ 671/06 מדינת ישראל נגד א. – השלום ק. גת | |
הנאשם הגיש תביעה להבטחת הכנסה בה ציין כי אין בבעלותו או בשימושו רכב, בעוד שבחקירה התברר כי אין בדבריו אמת וכי היו בשימושו ובבעלותו מספר כלי רכב.
כבוד השופטת חיימוביץ מציינת בגזר הדין: "אין חולק כי מדובר בעבירה חמורה, שהפכה למכת מדינה של גניבת כספי ציבור, ובתי המשפט מצווים להחמיר בענישה ובגניבה". אשר על כן, נגזרה עליו תקופת מאסר בפועל למשך שישה חודשים, שישה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס כספי בסך 5,000 ₪.
|
|
|
|
|
|
|
| ת"פ 2775/06 מדינת ישראל נגד ו. – השלום חדרה | |
הנאשם שימש כבעלים של מרכז לייעוץ סוציאלי לפיצויים ומימוש זכויות רפואיות. במסגרת עבודתו נפגש עם פונים אשר יש בכוונתם לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בגין מחלת מקצוע, בפרט בנושאים הקשורים בבעיות שמיעה ואוזניים.
הנאשם הנחה את הפונים כיצד לרמות בעת בדיקת הטנטון והשמיעה, במטרה להחמיר את מצבם הרפואי ולהגדיל את אחוזי הנכות המגיעה להם מהמוסד. במסגרת חקירת המשטרה נשלחו מספר "נבדקים" למכון והם הונחו כיצד לנהוג בעת בדיקת שמיעה. במעשיו אלה קשר קשר להונות וכן ביצע ניסיון לקבל דבר במרמה.
לאור שיקולים שהוצגו לבית המשפט ובעקבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, נגזרו עליו עשרה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ותשלום קנס בסך 2,500 ₪.
|
|
|
|
|
|
|
| ת"פ 26358-01/07 מדינת ישראל נגד ע. – השלום נצרת | |
המבוטחת הגישה תביעה להבטת הכנסה בה ציינה כי אינה עובדת, אין לה הכנסות, אין ברשותה או בשימושה רכב ואינה מתגוררת עם בן זוג. בחקירה שנערכה בביטוח הלאומי, התברר כי המבוטחת חיה עם בן-זוג והקימה עמו עסק תוך שהם משתמשים בכלי רכב שנרשמו על שם אימו של בן זוגה. במשך שנים המבוטחת נחקרה על-ידי חוקרי הביטוח הלאומי ונדחו תביעותיה. מאז שנאספו הראיות והתיק טופל במישור הפלילי, לא הוגשה תביעה חוזרת.
בית משפט השלום בנצרת הרשיע את המבוטחת ונגזרו עליה שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 3,000 ₪. זאת בנוסף להסדר להשבת הכספים שקיבלה במרמה מהביטוח הלאומי.
|
|
|
|
|
|
|
| פ"א 329/05 מדינת ישראל נגד ק. - השלום נצרת | |
מבוטחת הגישה תביעה לדמי אבטלה בה ציינה כי עבדה כפקידה (מחסנאית) במוסך ופוטרה. בחקירת הביטוח הלאומי התברר, כי המבוטחת הוליכה שולל את הביטוח הלאומי ובעצם לא עבדה שם ויחד עם בעל המוסך קשרה קשר לביצוע עבירה של זיוף ומרמה.
המבוטחת וה"מעסיק" הודו בעבירות המיוחסות בכתב האישום וביקשו שלא להרשיעם, עקב הנזק שייגרם להם מכך. בהכרעת הדין מציין כבוד השופט כתילי: "...אין להכביר במילים על חומרת העבירות המיוחסות לנאשמת בעניין גזל והתעשרות על חשבון הקופה הציבורית. עבירות מרמה לשם התעשרות על חשבון המוסד לביטוח לאומי הפכו לחזון נפוץ. מעבר לנזק שעבירות אלה גורמות לקופה הציבורית הן גורמות נזק לציבור ובכלל לזכאי הקצבאות." שניהם הורשעו.
המבוטחת החזירה את הכספים שקיבלה במרמה מהביטוח הלאומי ובנוסף לכך, נקבע לה ול"מעסיק" קנס בסך 2,000 ₪ וכן שמונים שעות לתועלת הציבור.
חומרתו של גזר הדין נובעת מכך שמדובר במבוטחת נורמטיבית, צעירה בעלת תעודה של סוכן ביטוח, בעלת תעודה לתיווך בנדל"ן, סיימה למודי משפטים ונמצאת בשלב התמחות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|