|
|
|
|
| מידע לעובד זר - ענפי הביטוח לעובד זר |
 |
|
|
ביטוח מפני פגיעה בעבודה, ביטוח מפני פרוק או פשיטת רגל של המעסיק, ביטוח אמהות ובמקרים מסוימים גם ביטוח ילדים.
א. ביטוח מפני פגיעה בעבודה, שלפי הוראות פרק ה' בחוק; ענף זה מבטח את העובד ובני משפחתו במקרה של פגיעה בעבודה, בתנאים דומים לתנאי הביטוח החלים על עובד ישראלי. בהקשר זה יש לציין כי הביטוח לנפגע בעבודה כולל גם מגוון רחב של גמלאות בעין (טיפולים רפואיים, שיקום וכיוצ"ב), ולא רק גמלאות כסף (לעניין זה נודעה חשיבות רבה, שעה שהמחוקק ביקש לשלול גמלאות ממי ששוהה בישראל שלא כדין) . ב. ביטוח מפני פרוק או פשיטת רגל של המעסיק, לפי הוראות פרק ח' בחוק; ענף זה מבטיח, בכפוף למגבלות שנקבעו בחוק, את תשלום שכרו של העובד וכן תשלום הפרשות סוציאליות לקופת גמל, שעה שהמעביד אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי עובדיו. גם כאן תנאי הביטוח דומים בעיקרם, לאלו של העובד הישראלי. ג. ביטוח אמהות לפי פרק ג' בחוק; מכח ענף ביטוח זה זכאית עובדת זרה, או אשת עובד זר המועסק בישראל, לכל אלה: 
| מענק אשפוז (מענק המשתלם לבית החולים בו אושפזה היולדת, לכיסוי הוצאות האשפוז). | 
| מענק לידה (מענק המשתלם ליולדת בבית החולים, במימון המוסד לביטוח לאומי ) במקרים מסויימים, רק חלק מהמענק משתלם בבית החולים, וחלקו האחר מועבר ע"י המוסד לביטוח לאומי, ישירות לחשבון הבנק של היולדת. | 
| קצבת לידה (קצבה המשתלמת במשך 9 חודשים, למי שילדה שני ילדים ויותר בלידה אחת). הגמלאות הנ"ל משתלמות לעובדת זרה או למי שנישאה לעובד זר, אף אם אינה מועסקת בעצמה. תנאי הביטוח דומים לאלו של תושבי ישראל, בשני חריגים- לגבי העובדת הזרה נדרש כי הלידה ארעה בישראל, וכי ליולדת (או לבן זוגה) יש לפחות 6 חודשי העסקה רצופים בישראל. כך נקבע במפורש בהוראות סעיף 40(א) בחוק. | 
| דמי לידה (גמלה שנועדה להחליף את שכרה של העובדת); גמלה זו משתלמת רק למי שהועסקה בישראל בתקופה המינימלית הדרושה לשם יצירת הזכאות, ובתנאים דומים לאלו הנדרשים מעובדת ישראלית. |
ד. קצבת ילדים לפי הוראות פרק ד' בחוק; תשלום הקיצבה מתאפשר בשל הוראות סעיף 65(א)(2) לחוק, הקובע כי גם "יחיד היושב בישראל" ייחשב מבוטח לעניין הוראות פרק ד' (אף שאינו תושב ישראל). אף שתכליתה המקורית של ההוראה המבטחת "יחיד היושב בישראל" היתה אחרת, היא משמשת כיום גם לעניין תשלום קצבת הילדים בעד ילדי עובדים זרים, כאמור. עם זאת יצויין כי מספר הזכאים לקצבה לעניין זה הוא זעום ונאמד בעשרות בודדות בלבד. זאת בשל כך שהזכאות לקצבה מותנה בשהות חוקית בישראל ולאור העובדה שמרבית העובדים בזרים השוהים בישראל כדין, יושבים בישראל ללא ילדיהם.
|
|
|
|
חזרה
|
|
|
|