פורסמה הסקירה השנתית לשנת 2006


מהסקירה השנתית של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2006 עולה :

 

- ישראל הידרדרה לתחתית הסולם המדרג את מדינות ה- OECD בתחום  התמיכות.

- בין 2001-2006 צנחה הכנסת העשירון התחתון לעומת עלייה ריאלית בהכנסת כלל  האוכלוסייה  והעשירון העליון בפרט.

- יציבות בממדי העוני ושיפור אצל הקשישים.

- התרחבות בפערים החברתיים.

 

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ד"ר יגאל בן שלום מסר הבוקר את הסקירה השנתית לשנת 2006 לשר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג.

 

ד"ר יגאל בן שלום אמר לשר שהוא מקווה שממצאי הסקירה השנתית ישפיעו לטובה על המדיניות החברתית של הממשלה לשנים הקרובות.

הסקירה השנתית הנוכחית, כקודמותיה, מציגה את פעילות הביטוח הלאומי בתחומי תשלומי הגמלאות וגביית דמי הביטוח, וכן ניתוח של כמה מההיבטים החברתיים בשנת 2006.

אומדנים כמותיים של ההשלכות החברתיות של מדיניות התקציב מלמדים כי בעוד שבנטל המיתון והקיצוץ בקצבאות בשנים 2001–2003 נשאו בעיקר העשירונים הנמוכים, הרי שמפירות הצמיחה שהחלה ב-2004 ונמשכה עד לשנה הנסקרת נהנו בעיקר העשירונים העליונים. במצטבר עלתה ההכנסה הריאלית בין 2001 ל-2006 בשיעור ריאלי של 2.4% בכלל האוכלוסייה; בתקופה זו צנחה הכנסתו של העשירון התחתון בשיעור ריאלי של למעלה מ-20%  ואילו זו של העשירון העליון עלתה  בכ--6%.

מהממצאים עולה עוד שבין 2002 – 2006 גם בתחום השירותים החברתיים (חינוך ובריאות) נשחקה ההוצאה הציבורית במונחים ריאליים. ההתפתחויות בהוצאה הציבורית לרווחה בהשוואה בינלאומית מראות כי ישראל של 2003 (עת מערכת התמיכות היתה כמעט בשיאה) ניצבה במקום ה-21 בסולם המדרג את מדינות ה-OECD לפי ההוצאה הציבורית לרווחה ויחסית לתוצרב-2006 הידרדרה ישראל למקום ה-27 עם 16.2 אחוזי תוצר, בהשוואה ל-20.9 אחוזי תוצר בממוצע במדינות ה-OECD.

שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, אומר כי נתון זה מדאיג ביותר וכי במצב הכלכלי של היום שבו יש עודפי תקציב גדולים המדינה צריכה לעשות כדי להעלות את דירוגה מהמקום הנמוך שבו היא נמצאת היום למקום גבוה בהרבה. הרצוג מוסיף כי: הסקירה משקפת תמונת מצב עדכנית של המציאות החברתית, ובמיוחד ביחס למצבן של האוכלוסיות הנזקקות. "אין ספק שיש צורך בשינוי כיוון בתחום הרווחה והסיוע לשכבות החלשות, כך שהפער ואי-השוויון בין העשירונים ילך ויצטמצם", אמר הרצוג.

על נושאים אלה ואחרים ניתן לקרוא ביתר הרחבה בפרק הראשון, "מגמות ההתפתחות של מערכת הביטוח הלאומי".

 

הממצאים על ממדי העוני ואי השוויון המופיעים בפרק 2 לסקירה (ואף אלה שפורסמו לא מכבר לגבי שנת 2006 כולה) מעידים על יציבות בממדי העוני בכלל האוכלוסייה ועל שיפור ניכר במצבם של הקשישים בישראל. עם זאת הם מצביעים על המשך הרחבת הפערים החברתיים ועל עלייה נוספת בממדי העוני הגבוהים ממילא של משפחות גדולות בישראל, ובכללן משפחות ערביות.

עלייה זו בממדי העוני של משפחות גדולות, עומדת לכאורה בניגוד לעלייה בתשלומי הגמלאות לילדים ב-2006, וההסבר לה נעוץ בשינוי מבנה קצבאות הילדים, במסגרת התוכנית להשוואת הקצבה לכל ילד. יצוין כי בחמש השנים האחרונות ירדו התשלומים לקצבאות הילדים בכ-40% במונחים ריאליים, מ-8.3 מיליארדי ₪ ב-2001 ל-4.9 מיליארדי ₪ ב-2006. ירידה זו  צפויה להימשך עד 2009.      בפרק 2 מוצגים גם ממצאים מעודכנים על ממדי העוני לפי גישת הצרכים החיוניים.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ד"ר יגאל בן שלום, מביע את תקוותו כי הנתונים המפורסמים בידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת סקירה זו ימשיכו להגביר את המודעות למצב החברתי בישראל ולצורך בשינוי כיוון של המדיניות החברתית בישראל:  "הביטוח הלאומי הוביל לסדרת שינויים חיוביים בתחום זה, שהתבטאו בשנה החולפת בין היתר בהטבת מצבם של הקשישים באמצעות הגדלת קצבאות הזקנה המשולמות להם, וכן נוספה, בהמלצת הביטוח הלאומי, רמה שלישית בגמלת הסיעוד ששיעורה הוא 168% (זאת בנוסף לגמלאות בשיעור של 93% מקצבת נכות מלאה ליחיד וגמלה בשיעור 150%). השינויים החיוביים מתבטאים גם בעצם הנכונות להציב יעדים בתחומי התעסוקה והעוני. ואולם, לצערנו, הגדלת הקצבאות לאוכלוסייה הנזקקת לצורך הקטנת הפערים נתפסת אצל חלק ממקבלי ההחלטות כאמצעי לא רצוי. זאת, אף שהממצאים המוצגים בסקירה מצביעים על כך שמידת הנדיבות של הקצבאות בישראל נמוכה בראייה בינלאומית ועל אף ממדי העוני הגבוהים בקרב אוכלוסיות שהפיתרון למצבן אינו יכול להיות מוגבל לשוק העבודה".  

עוד אומר המנכ"ל כי המלצת המוסד היא לפעול להחזרת עדכון הקצבאות לפי השכר הממוצע במקום על-פי המדד, המתעדכן לפי שינוי המחירים. העדכון לפי השכר הממוצע משקף נכון את השינויים ברמת החיים במשק ומבטא תפיסה שגם אוכלוסיות מעוטות הכנסה ראויות ליטול חלק ברמת החיים של כלל האוכלוסייה. בשנתיים האחרונות הפסידו מקבלי הקצבאות כ-5% מקצבתם, והאוצר מציע שבשנת 2008 לא יעודכנו כלל הקצבאות, תוך התעלמות גמורה שמרבית מקבלי הקצבאות (קשישים, נכים וכו') אינם נכללים משוק העבודה מאונס ולא מבחירה אישית.

פרקים 5-3 של הסקירה עוסקים בהתפתחויות במערכת הגמלאות והגבייה. בפרקים השונים משולבות גם תיבות המציגות נושאים שבמוקד המדיניות בישראל, כגון סיכום תיקוני החקיקה הנוגעים למוסד לביטוח לאומי ב-2007, הצגת ממצאי השלב הראשון של מחקר המעקב של תוכנית מהל"ב, פריון של נשים עובדות לעומת נשים שאינן עובדות, פיצוי לנפגעי הפוליו ועוד.