מחקר חדש של הביטוח הלאומי, הממונה על השכר באוצר ובנק ישראל - השפעת הקורנה על המגזר העסקי והציבורי


תאריך פרסום: 26.04.2022

תגובת השכר במגזר העסקי והציבורי בעקבות משבר הקורונה

המחקר בוצע במינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי ואגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בשיתוף עם חטיבת המחקר של בנק ישראל.
  • מחקר זה בוחן את השפעת המשבר על השכר וההכנסה (משכר ודמי אבטלה) הממוצעת לשכיר במגזר הציבורי והעסקי בשנת 2020, תוך שימוש בנתוני שכר ודמי אבטלה המבוססים על דיווחי המעסיקים לביטוח הלאומי.
  • עפ"י אומדן שחושב לשכר הממוצע לשכיר בקרב כלל השכירים בשנת 2020, בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים, השכר עלה בכ-1.6%, לעומת גידול של כ-4.5% בשנים הקודמות.

התפרצות וירוס הקורונה החלה בישראל בסוף פברואר 2020. להתפשטות המגפה ולצעדי מיגור התחלואה שננקטו הייתה השפעה רבה על התעסוקה והשכר. צעדי הריחוק שננקטו כדי להקטין את קצב ההדבקה, הובילו לירידת חסרת תקדים של שיעור התעסוקה, בעיקר במהלך שלושת הסגרים שבהם הושבת חלק ניכר של הפעילות. בעקבות התפתחויות אלה עלה השכר הממוצע למשרת שכיר כתוצאה מכך ששכרם של אלה שהמשיכו לעבוד היה גבוה משכרם של אלה שעבודתם הופסקה.

בעבודת מחקר משותפת של נעם דמרי ממנהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, שרי אסיף ויובל ויזן מאגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ואדית זנד ממחלקת המחקר בבנק ישראל נעשה שימוש במאגר נתונים ייחודי על מנת לנתח את התפתחות השכר במהלך המשבר בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים.

הנתונים שעומדים בבסיס המחקר מבוססים על דיווחי המעסיקים לביטוח הלאומי (קובץ עובד-מעביד) תוך חלוקת שכירים לעובדים במגזר העסקי והציבורי על בסיס נתוני אגף השכר והסכמי עבודה. ייחודו של מאגר הנתונים מאפשר לבחון את השפעת המשבר על השכר של שכירים שהמשיכו לעבוד ברצף במהלך המשבר (להלן: מתמידי תעסוקה), כדי לקבל אומדן להתפתחות השכר הממוצע לשכיר בקרב כלל השכירים, בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים. בנוסף, נבחנה השפעת המשבר על ההכנסה הממוצעת משכר ומדמי אבטלה של השכירים שהיו פעילים בשוק העבודה  ערב המשבר (להלן: מתמידי כוח העבודה).

הניתוח מצביע על עלייה מתונה של 2.6%  בשכרם של מתמידי התעסוקה בשנת 2020 אחרי עליות של בין 5% ל-6% בשנים הקודמות. על בסיס ממצא זה, נבנה אומדן לשכר הממוצע לשכיר בקרב

כלל השכירים, בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים. עפ"י אומדן זה השכר עלה בשנת 2020 בכ-1.6%, לעומת גידול של כ-4.5% בשנים קודמות.

ניתוח מגזרי של התפתחות השכר מלמד כי התמתנות זו בקצב עליית השכר נבעה בעיקר מיציבות השכר של העובדים המתמידים ב"ענפי הקרבה" שבהם נדרשת נוכחות פיזית ואינטראקציה בין-אישית גבוהה. מנגד, במגזר הציבורי ובשאר ענפי המגזר העסקי נרשמה התמתנות דומה בקצב גידול השכר לכ-3% בשנת 2020. (ראה איור 1).

נרשמה יציבות בהכנסה הממוצעת לשכיר (עלייה של 0.7%) בקרב השכירים שעבדו ערב המשבר, אחרי עליות של בין 5% ל-6% בשנים הקודמות. ב"ענפי הקרבה" נרשמה ירידה של 3.7% בהכנסה הממוצעת לשכיר בקרב השכירים שעבדו ערב המשבר. במגזר הציבורי נרשמה עלייה של כ-2% ובשאר הענפים במגזר העסקי נרשמה עלייה של כאחוז אחד.

פגיעת המשבר השפיעה באופן דיפרנציאלי גם על הענפים האחרים המרכיבים מגזרים אלו, מלבד "ענפי הקרבה". במגזר העסקי ההבדלים בעוצמת הפגיעה התרחשו בעיקר על רקע היכולת להתאים את הפעילות בהם למגבלות הריחוק החברתי. מתמידי התעסוקה בענפים כגון ענף המסחר, ענף הבינוי וענף התעשייה, חקלאות וכרייה וחציבה חוו עליות קלות בשכר, לצד עלייה משמעותית יותר בשכרם של מתמידי התעסוקה בענף המידע והתקשורת (ההייטק).

במגזר הציבורי ההבדלים נבעו מהחתימה על הסכמים קיבוציים אשר צמצמו את הפעילות בחלק מהענפים והסדירו את ההעסקה בתקופת הקורונה. מבין העובדים במגזר הציבורי התמתנות בקצב עליית השכר הורגשה בשיעור גבוהה יותר בשכרם של עובדי משרדי הממשלה בהשוואה לשנים קודמות. בעוד ששכרם של עובדי מערכת הבריאות וכן עובדי מערכת החינוך גדל בשיעור דומה לשנים קודמות בעקבות הצורך לשמר את פעילותן הרציפה ואף להרחיבה.

איור: מדד שכר נומינלי חודשי ממוצע לשכיר בקרב מתמידי תעסוקה (בעלי משרה יחידה) בשנים 2017 -2020,
בסיס 2017=100

מדד שכר נומינלי חודשי ממוצע לשכיר בקרב מתמידי תעסוקה (בעלי משרה יחידה) בשנים 2017 -2020


לצפייה במחקר המלא לחצו כאן