קול קורא להגשת בקשות להקניית מסוגלות תעסוקתית לנוער בסיכון - "עתיד בטוח"

המוסד לביטוח לאומי, באמצעות "הקרן לילדים ונוער בסיכון", פיתח את מודל "עתיד בטוח" - הקניית מסוגלות תעסוקתית לנוער בסיכון", ופונה לגופים בקהילה להגיש הצעות להטמעת והפעלת המודל בקרב בני נוער במצבי סיכון (להגדרת מסוגלות תעסוקתית אנא ראה בתחתית הדף).

עיקרו של המודל בהקניית כלים להסרת חסמים חברתיים ומבניים ולהרחבת ארגז הכלים שיאפשר את שילובם המוצלח של בני נוער בסיכון בחברה. המודל פותח כדי לבנות ולהטמיע מערך של מענים שיובילו את בני הנוער בסיכון לבניית אופק תעסוקתי, המושתת על אמונה ביכולתם האישית לתפקד כבוגרים עצמאים. לפרטים על המודל, אנא ראה בתחתית הדף).

מטרות המודל:

מטרת המודל היא הכנת מתבגרים בסיכון גבוה (שאינם משולבים או משולבים באופן חלקי במערכת לימודים ועבודה) לחיים בוגרים ועצמאיים, חיזוק מיומנויות אישיות ובין אישיות, שיפור הישגים בלימודים, פיתוח הרגלי לימודים ועבודה תקינים, הקניית כישורי חיים וכישורים מקצועיים, תוך:  

• יצירת אופק תעסוקתי – העצמת יכולות אישיות והכנה לעולם העבודה. אין הכוונה בהכרח לשילוב מיידי של בני הנוער בעבודה קבועה לאורך זמן. יעשה ככל שניתן לשלב אותם בלימודים או בשירות צבאי/ אזרחי/לאומי על מנת להרחיב את זירות ההתנסויות הנורמטיביות ולהגדיל את סיכוי שילובם הנורמטיבי בחברה הישראלית.
• חיזוק כישורים ומיומנויות של מסוגלות תעסוקתית - הקניית ידע וניסיון שיהווה בסיס לקבלת החלטות מושכלות ביחס לעתיד. המודל פועל במטרה ליצור שינוי משמעותי בתפיסת הדימוי העצמי של הנוער ולעודד בקרב בני נוער אלו את ערכי היוזמה והיצירתיות. במקביל, פועל המודל להעניק מסגרת ולרכוש כלים מקצועיים להצלחה בחיים הבוגרים.
• התנסות בעולם העבודה - המודל פועל ליצירת פרק זמן להשתלבות בעולם העבודה, בין אם לתקופה קצרה או ארוכה, בין אם בשכר או בהתנדבות, במקביל לתקופת ההכשרה והלימודים. 

אוכלוסיית היעד

המודל מכוון לפעול בקרב בני נוער בסיכון בגילאי 15-18 המצויים במצבי סיכון ומצוקה:  

• נערים ונערות.
• גילאי 15-18 (בזמן התחלת הפעלת התכנית).
• נמצאים במסגרת טיפולית/חינוכית/ תעסוקתית מוסדרת כל שהיא (למעט מסגרות פנימיתיות, ראה תקנון הקרן).
• בעלי הימצאות בסיכון חברתי, באחד או יותר ממאפייניו שלהלן: רמה שליטה נמוכה במיומנויות יסוד (היעדר אוריינות בקריאה, כתיבה וחשבון), נשירה גלויה או סמויה ממערכות לימודים פורמליות,  העדר תעודת מקצוע מוכר, היעדר תמיכה או עורף משפחתי, אי יכולת להשתלב במערכות הצבא/ שירות לאומי/ אזרחי, עיסוקים בשולי החוק.

מודל "עתיד בטוח":  

המודל כולל סל מקיף של רכיבים המהווים רצף משלים של כישורים ומיומנויות שיש להקנות למתבגרים. רצף המענים במודל מכיל, מחד - תכניות שמטרתן השלמת פערים טכנולוגיים והקניית מיומנויות בסיס ומאידך  התנסות מקרוב בעולמות הלמידה, ההכשרה המקצועית והתעסוקה.

רכיבי המודל :

• ליווי וטיפול אישי
• פעילות קבוצתית או פרטנית:  להקניית מסוגלות תעסוקתית (הקניית מערך כישורים רכים)
• תגבור לימודי: הקניית ידע במקצועו ליבה,  הקניית מיומנויות טכנולוגיות, אוריינות דיגיטלית וכלים לצמצום פערים דיגיטליים (מחשוב)
• הכשרה מקצועית/ הקניית מיומנות מקצועית
• התנדבות/ חשיפה לעולם התעסוקה/ חוויה תעסוקתית/ עבודה בשכר
• חוויה עסקית/ יזמות עסקית

תנאים להפעלת מודל עתיד בטוח

• מודל עתיד בטוח יופעל רק כהשלמה לתשתית מסודרת של טיפול/ תמיכה עם קבוצת המתבגרים (במסגרת יחידה טיפולית, מועדון, בי"ס לנוער בסיכון, בית חם ועוד).
• לכל פרויקט ימונה רכז תעסוקה מתכלל.
• באחריות הגוף המפעיל/ הרשות המקומית להקצות עובד טיפולי ללווי ברמה האישית והטיפולית.
• המודל יופעל באופן קבוצתי, במסגרת קבוצות של בני נוער בכל יישוב. מספר בני הנוער בתכנית המוצעת יקבע בהתאם לגודל היישוב וצרכיו . בכל מקרה, מספר בני הנוער חייב להיות מעל 20-25 בכל קבוצה.
• כל גוף מפעיל רשאי להתאים את תוכן הרכיבים למאפייני הקבוצה/ היישוב בו פועל
• במקרה  מדובר בגוף המתמחה בתחום תוכן ייחודי (מחשבים, הכנה לצה"ל, יזמות עסקית ועוד) - יש להגיש הצעה בשיתוף רשות מקומית או ארגון אחר - כדי לתת מענה לשאר רכיבי המודל. בכל מקרה, על כל תכנית לכלול התייחסות לכלל הרכיבים במודל.
• במקרה ומדובר על יישובים קטנים  שיש עניין לשלבם במודל – עליהם להגיש בקשה בהתאם להנחיות. בקשות מסוג זה, של יישובים קטנים, יאוגדו בתכנית רחבה של כמה יישובים בהפעלת גוף חיצוני מתכלל.

העמקת המודל בידי מגישי ההצעות

על הגוף המגיש להוסיף על ליבת המודל מרכיבים ודרכי פעולה נוספים, בהתאם למאפיינים הייחודים של התוכניות המוצעות.

משך הסיוע והיקפו

משך הסיוע הוא עד לשלוש שנות הפעלה, מרכיבי הסיוע האפשריים כוללים השתתפות בריכוז התוכנית, מימון קבוצות להקניית מסוגלות תעסוקתית, מימון תכניות להכשרה מקצועית, השתתפות במתן מלגת שכר למשתתפים, פעילויות לליווי תהליכי השמה/ התנסות בעבודה, הנגשת מידע תעסוקתי.

מימון הקרן לא יעלה על 50% מסך העלות. הסיוע לרכישת ציוד ושיפוץ מבנים לא יעלה על 20% מהיקף התקציב הכולל של התכנית המוגשת.

טופס הבקשה

את הבקשות לסיוע יש להגיש על גבי טופס הבקשה בצירוף המסמכים הנדרשים בהדפסה בלבד. בקשות בכתב יד לא תתקבלנה.

עדיפויות

עדיפות תינתן להצעות המצביעות על:

• רכיבים מערכתיים, במספר יישובים תוך התאמה לרכיבי מודל "עתיד בטוח" כמופרט בקול קורא.
• תכניות המשלבות רכיבים ייחודים בנוסף לרכיבי החובה במודל.
• תכניות הנותנות מענה למספר גדול של מתבגרים.
• תוכניות המשלבות התאמה לאזורים בפריפריה הגיאוגרפית/ חברתית או למגזרים ייחודיים.
• רמה מקצועית גבוהה של תוכנית ההתערבות המוצעת, פירוט של שיטות התערבות.
• ניסיון מוכח של הגוף המגיש בהפעלת תכניות לנוער בסיכון.
• התייחסות למתבגרים ברמת סיכון גבוהה.
• מחסור של שירותים למתבגרים בסיכון באזור הפרויקט.
• הרחבה משמעותית של מספר המתבגרים המקבלים טיפול באזור.
• פירוט של תשומות ותפוקות שניתנות למדידה.
• איגום תקציבים משמעותי עם גורמים מממנים נוספים.
• התחייבות בכתב של משרד ממשלתי/הרשות המקומית למימון הפרויקט בתום תקופת הסיוע.

צור קשרמסמכים  נדרשים

תהליך הטיפול בבקשה:

המודל "עתיד בטוח"- רציונל

ההשתלבות בשוק העבודה מהווה את אחד האמצעים המרכזיים להשתלבות נורמטיבית בחברה ולעצמאות כלכלית.

הספרות מצביעה על כך שהגיל הקריטי לפיתוח תפיסת קריירה לעתיד, הינו גיל ההתבגרות. ההשתלבות בשוק העבודה המודרני, התחרותי והמשתנה במהירות, מהווה אתגר משמעותי לצעירים בכלל ולבני נוער בסיכון בפרט. ממצאי מחקר שונים מצביעים על קשר שבין רמת השכלה גבוהה ושיעורי השתלבות גבוהים בשוק העבודה. מסיבה זו, במסגרת העבודה עם בני נוער בסיכון, קיימת חשיבות רבה להשקעה גם בהקניית כישורי חיים וידע רלוונטי אשר יסייעו להם להשתלב בשוק העבודה.

ההשקעה בתחום זה, תעביר את מיקוד המאמצים של הצוות המטפל ובני הנוער בסיכון מההשקעה במניעה של התנהגויות סיכון  להשקעה בחיזוק כישורי חיים וחתירה להשתייכות והשתלבות אקטיבית בשוק העבודה, ותחזק מרכיבים בעלי תפיסה והתנסויות חיוביות של הצוות המטפל ובני הנוער.

מחקרים שונים מדגישים את הצורך במתן תשומת לב מיוחדת לנוער הנמצא בשלבי נשירה שונים מלימודים או בעלי בעיות התנהגות ואינם בעלי שאיפות של קריירה תעסוקתית. תחושת הכישלון בבית הספר המביאה להטלת ספק ביכולות העצמיות פוגעת באמונה של בני הנוער שקיים עבורם אופק תעסוקתי, והם בעלי סיכויים פחותים להשקעה בהשתלבות במסגרות המשך של לימודים ותעסוקה. כמו כן, העסקת בני נוער בתנאים לא הולמים ובתנאי ניצול בשל היעדר השכלה, הכשרה וניסיון מקצועי רלוונטיים,עלולה להביא למצבים של עוני והדרה חברתית.

מחקרים בעולם המלמדים על הקשר בין נוער בסיכון והשתלבות בתעסוקה,  מצביעים על מספר אסטרטגיות פעולה שיש לנקוט לקידום תחום זה: שילוב של התנסות במקומות עבודה ותעסוקה בשכר, הקניית מיומנויות של מסוגלות תעסוקתית, חשיפה לטכנולוגיה מודרנית, עבודה בשיתוף ארגוני מעסיקים ומשרדי ממשלה רלוונטיים, העמקת ההיכרות של נוער אל  חוזים, דרכי הסמכה לתעסוקה, הקניית מיומנויות של קריאה וחשבון, כישורים לחיפוש, מציאה והשתלבות במקום עבודה, התמודדות עם מעברים בין עבודות בצמתים שונים, הגברת מעורבות קהילתית ופתיחות להעסקה של בני נוער.  

הגדרת מסוגלות תעסוקתית

מסוגלות תעסוקתית (employability) הינה קשת היכולת והכישורים, המסייעת לאדם להתקבל למקום עבודה כלשהו, לעבוד בו ,להתמיד ולהתקדם בו, או היכולות לעבור למקום עבודה חדש, ככל שיש בכך צורך.

מחקרים מדגישים את החשיבות הרבה של ההשקעה בחיזוק המסוגלות התעסוקתית (employability) ומציינים כי העדרה מהווה חסם ממשי לכניסה לשוק העבודה ולהתמדה בו. קיימת הבחנה בין מיומנויות מקצועיות / טכניות הייחודיות לענף מסוים ומיומנויות 'רכות' של 'מסוגלות תעסוקתית'.

המחקרים מזהים מספר כישורים אישיים ובין אישיים ספציפיים בתחום המסוגלות התעסוקתית, הדרושים להשתלבות מוצלחת בתחום העבודה ובכללם:

§            מיומנויות בין אישיות, כולל יכולת עבודה בצוות, יכולת הנהגה, מיומנויות בין אישיות, יכולת לנהל משא ומתן, אוריינטציית לקוח, תקשורת ורבלית, שליטה בשפה זרה וכן התמודדות עם מצבי לחץ.

§            מיומנויות אישיות, כולל מודעות עצמית וביטחון עצמי, יכולת קידום עצמי, יוזמה ופרואקטיביות, יכולת בניית רשתות חברתיות, יכולת תכנון פעולות לעתיד.

§            מיומנויות כלליות, המדגישות היבטים של חשיבה ויכולות דיגיטליות, כולל - פתרון בעיות, שליטה במיומנויות מחשב, חוש עסקי, גמישות, יכולות חשיבה וחשיבה מתמטית, מחויבות אישית וכן יכולות כתיבה והצגת חומרים.