כללים למתן הסיוע במסגרת תוכנית העבודה לשנים 2010 - 2011

• רקע

הדיור בקהילה מיועד לאנשים עם מוגבלות, ומבטא את אחד המרכיבים החשובים לשילובם בקהילה.

הדיור בקהילה מאפשר לאנשים עם מוגבלות (פיגור שכלי, אוטיזם, נכות פיזית, לקויי למידה קשים, נכות נפשית) להמשיך ולהתגורר במסגרת החברתית ובסביבה הטבעית שהם היו רגילים לה, מונע במקרים רבים את הצורך להפניה למסגרות מוסדיות, ומאפשר ניידות למסגרות דיור יותר עצמאיות.

במהלך השנים האחרונות סייעה הקרן בהיקף נרחב מאד לפיתוח מערך הדיור בקהילה. המערך מיועד למגורי  אנשים עם נכות נפשית, פיגור שכלי, לקויי למידה, נכויות פיזיות ואוטיזם.

מטרה:

לקדם ולפתח מודלים של דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות המתקשים להתגורר בדיור עצמאי.

בשנת 2009 תינתן עדיפות בנושא זה ל-3 תחומים:  דירות לנכים קשים, הוסטלים ונופשונים. לתחומי הדיור האחרים תינתן עדיפות משנית.

כיום שוהים במוסדות הפנימייה אלפי אנשים עם נכות קשה הזקוקים להשגחה, טיפול וסיוע בפעילות היום-יום. קיום מוסדות אלה מאפשר מתן טיפול מקצועי אינטנסיבי ומרוכז לאוכלוסיה זו.

מוסדות הפנימייה הקיימים מופעלים בתקציב ובפיקוח אגפי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומיועדים לילדים ובוגרים עם פיגור שכלי, נכויות פיזיות קשות, אוטיזם, ומוגבלויות נפשיות.

סיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים למוסדות אלה מאפשר תנאי דיור ומחיה מרווחים והולמים לדיירים על פי סטנדרטים מקובלים.

הסיוע ניתן למוסדות פנימייה קיימים המנוהלים על ידי עמותות וגופים ציבוריים, בתיאום עם משרד הרווחה.

בחיים המודרניים קיימת מגמה של עלייה בפעילות בשעות הפנאי. שעות פנאי הן הזדמנות של רבים לבילוי חברתי, פיתוח תחביבים וכישורים. בו בעת, ידוע ממחקרים שאנשים עם צרכים מיוחדים מבודדים חברתית בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה ומתקשים למלא את שעות הפנאי. זאת, בין השאר, מאחר והשירותים הקיימים בקהילה אינם מותאמים לצרכיהם.

כך יוצא, שדווקא אנשים עם צרכים מיוחדים, הזקוקים במיוחד להזדמנות ליצירת מפגשים חברתיים ולפעילות פנאי, אינם מגיעים לכך. רוב האנשים שוהים בבתיהם, פסיביים בפעילויותיהם ומבודדים חברתית.

הפעילות הספורטיבית מהווה כיום נתח גדול ומשמעותי בבילוי שעות הפנאי. חשיבותה מתבטאת במספר תחומים, כגון שיפור כושר גופני, שיפור מצב בריאותי, עלייה בדימוי העצמי ואפשרות ליצירת קשרים חברתיים.

מטרה:

לאפשר לאנשים עם צרכים מיוחדים להשתתף בפעילות פנאי הכוללת את כל הרצף החל במסגרת סגרגטיבית (קבוצת השווים) ועד לפעילות של שילוב מלא בקהילה. המגמה היא לאפשר יצירת קשרים חברתיים, שיפור מצב גופני / בריאותי ופיתוח כישורים נוספים.

בשנת 1990 החלה הקרן לסייע בפיתוח בריכות טיפוליות  ובהנגשת בריכות שחייה רגילות.

הקרן רואה בבריכות טיפוליות כלי חשוב בשיקומם של ילדים ובוגרים עם מוגבלות.

הבריכה הטיפולית מיועדת לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים עם רקע מגוון: אורטופדי, נוירולוגי, נכויות ותסמונות שונות, נפגעי תאונות דרכים, פעולות איבה וכן לילדים מעוכבי התפתחות ובעיות תקשורת  ולאנשים עם פיגור ברמות שונות.

מתוך מודעות ליתרון האיתור והטיפול המוקדם, הקרן רואה חשיבות רבה בפיתוח השירותים לגיל הרך, ליצירת בסיס רחב ככול האפשר למימוש הפוטנציאל של ילדים עם צרכים מיוחדים.

ידוע ממחקרים רבים שאיתור וטיפול מוקדם מעניק הזדמנויות ומבטיח התקדמות טובה יותר של הילד.

מטרה:

לאפשר פיתוח מסגרות חדשות ושדרוג מסגרות קיימות המעניקות שירותי אבחון, טיפול ושיקום לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך.

יעדים:

• הקמה ושדרוג יחידות להתפתחות הילד
• הקמה ושדרוג מעונות יום שיקומיים
• שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במעונות יום רגילים

גיל החינוך לילדים עם צרכים מיוחדים הוא מ-3 עד 21. בגיל זה הילד לומד, מתפתח ומשפר את כישוריו ויכולותיו בכל תחומי החיים (רגשי, חברתי, לימודי, שכלי וכו').

כדי לאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים לממש את הפוטנציאל שלהם, יש להשקיע בגיל הזה בכל התחומים וככול שניתן.

לילדים אלה ניתנים מענים ייחודיים במסגרות החינוך השונות - ממסגרות חינוך מיוחד ועד לשילוב פרטני בכיתה רגילה.

בעקבות חוק השילוב, הולכת ומתרחבת מגמת שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות, ברמה הפרטנית או הכיתתית.

משרד החינוך, אגפי החינוך ברשויות המקומיות ועמותות המפעילים את בתי הספר המשלבים ובתי הספר לחינוך מיוחד, מתקשים לתת את המענים הנדרשים, כגון ציוד טיפולי / שיקומי והתאמות למסגרות שבהם לומדים תלמידי החינוך המיוחד.