דמי ביטוח לאומי

על-פי המעמד של המבוטח בביטוח הלאומי נקבע:

בקביעת בסיס ההכנסה שלפיו ישלם המבוטח דמי ביטוח, המוסד לביטוח לאומי מתבסס על סעיף 2 לפקודת מס הכנסה. סעיף זה מגדיר את מקורות ההכנסה. ישנם 3 סוגי הכנסות החייבות בתשלום דמי ביטוח

• הכנסה מעבודה (שכיר).
• הכנסה מעסק או ממשלח יד (עצמאי).
• הכנסה שאינה מעבודה.

• עובד שכיר - מבוטח גם בביטוח אבטלה, ובביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד.
  עובד עצמאי - אינו מבוטח בביטוח אבטלה ובביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד
  
• עובד שכיר - לא ייפגעו זכויותיו עקב פיגור בתשלום דמי הביטוח, שהמעביד חייב בתשלומם.
  עובד עצמאי - זכויותיו עלולות להיפגע, אם לא נרשם או אם פיגר בתשלום דמי הביטוח.
  
• עובד שכיר - על מעבידו לדווח על שכרו ולשלם את דמי הביטוח בעבורו (כולל סכום שמנוכה משכר העובד).
  עובד עצמאי - חייב להירשם בביטוח הלאומי ולשלם את דמי הביטוח בעצמו.

• עקרת בית- אישה הנשואה למבוטח, שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה.
• מבוטח שאינו עובד ואין לו הכנסות, או שהכנסותיו אינן עולות על 5% מהשכר הממוצע והוא אחד מאלה:
  א. אסיר או עציר השוהים בבית מעצר/הסוהר - לתקופה של 12 חודשים.
  ב. עולה חדש - לתקופה של 12 חודשים מיום עלייתו לארץ.
  ג. מי שמלאו לו 18 שנים ועדיין לא התגייס לצבא, מקבל פטור מתשלום דמי ביטוח לתקופה של  12 חודשים לכל היותר, רצופים או לא רצופים, ובלבד  שיתגייס לצבא לא יאוחר מגיל 21.
  ד. מי שמלאו לו 18 שנים והוא לומד במוסד חינוכי על יסודי (כולל כיתה י"ב) או בהכשרה מקצועית פטור מתשלום דמי ביטוח בתקופת הלימודים וכן בתקופה נוספת מסיום הלימודים של 12 חודשים לכל היותר, רצופים או לא רצופים -  ובלבד שיתגייס לצבא לא יאוחר מגיל 21.
• אסיר או עציר, השוהים בבית המעצר/הסוהר יותר מ–12 חודשים.
• חייל בשירות סדיר, שאינו עובד שכיר או עובד עצמאי.