|
|
|
| טיוטות ותזכירי חוק |
 |
|
|
המוסד לביטוח לאומי יוזם מעת לעת הצעות לשינוי חוק הביטוח הלאומי וחוקים אחרים שהוא מבצע, מתוך ראיית טובת המבוטחים ורווחתם, וכן כדי לייעל את עבודתו השוטפת ולשפר את השירות לציבור.
תזכירי החוק והטיוטות המובאים כאן כוללים הצעות בלבד לשינויים בחוק. אין לדעת אם ההצעות יאושרו או לא יאושרו, והן אינן בגדר חוק מחייב.
|
|
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור מדמי ביטוח לתלמידי מכינה קדם צבאית ולמתנדבים בשנת שירות), התש"ע - 2010 | |
א. שם הצעת החוק
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור מדמי ביטוח לתלמידי מכינה קדם צבאית ולמתנדבים בשנת שירות), התש"ע - 2010
ב. עיקרי החוק המוצע
מוצע לתקן את הוראות סעיף 351(יא) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – "החוק"), ולהאריך את הפטור הקיים בסעיף מתשלום דמי ביטוח, בחצי שנה נוספת (קרי, להאריכו מ-12 חודשים ל-18 חודשים), וזאת לגבי אוכלוסיית תלמידי המכינה הקדם צבאית, ואוכלוסיית המתנדבים לשנת שירות טרם גיוסם לצה"ל, אוכלוסיות אשר ראוי כי ייהנו מהארכת הפטור.
|
|
| |
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 162), התש''ע-2010 | |
א. שם הצעת החוק
חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 162), התש''ע-2010
ב. עיקרי החוק המוצע
מתן אפשרות למובטלים לחפש עבודה בכוחות עצמם במשך 90 ימים, מיום הפסקת עבודתם ועד למועד רישומם לראשונה בלשכת שירות התעסוקה כמחוסרי עבודה, מבלי שאותם ימים יובאו בחישוב תקופת האכשרה המזכה לדמי אבטלה.
|
|
| |
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (לידת בית)(תיקון סעיף 42) התש''ע- 2010 | |
א. שם הצעת החוק
חוק הביטוח הלאומי (לידת בית)(תיקון סעיף 42) התש''ע- 2010
ב. עיקרי החוק המוצע
מוצע לתקן את סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995, כך שינתן מענק לידה למבוטחת שילדה במסגרת שאינה בית חולים, ובלבד שהיא והיילוד נבדקו ע"י רופא מוסמך בבית חולים תוך 36 שעות מהלידה.
|
|
| |
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 305), התשס''ט-2009 | |
א. שם הצעת החוק
חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 305), התשס''ט- 2009
ב. עיקרי החוק המוצע
מוצע לתקן את סעיף 305 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק), באופן שימנע תשלום כפול, בעד אותו הילד, כאשר הורה אחד מקבל גמלת נכות או זקנה, וההורה אחר מקבל גמלת הבטחת הכנסה. עוד מוצע לקבוע כי תוספת גמלה המשתלמת בעד בן הזוג, תשולם במישרין לידי בן הזוג. |
|
| |
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (ועדה ארצית לעררים) התשס"ט- 2009 | |
א. שם הצעת החוק:
הצעת חוק הביטוח הלאומי (ועדה ארצית לעררים) התשס"ט- 2009
ב. עיקרי החוק המוצע:
מוצע לתקן את סעיפים 359 ו- 372 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995, כך שתינתן למבוטחים זכות השגה בפני פקיד גבייה ראשי, בדומה למנגנון הנוהג בעניין זה לפי פקודת מס הכנסה. עוד מוצע כי על החלטה בהשגה כאמור ניתן יהיה לערור בפני ועדה ארצית לעררים, שתמונה ע"י שר הרווחה והשירותים החברתיים. |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיפים 238, 310 ו- 320), התשס''ט-2008 | |
שם הצעת החוק
חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיפים 238, 310 ו- 320), תשס''ט-
2008
עיקרי החוק המוצע
ההצעה כוללת תיקונים שונים להוראות חוק הביטוח הלאומי
[נוסח משולב] התשנ"ה- 1995, שעיקרם באלה-
1. תיקון הגדרת "ילד" לעניין תוספות המשתלמות בגין שאירים
ותלויים.
2. שיפור תנאי הזכאות למענק פטירה.
3. מתן היתר לניכוי סכומים ששולמו בעד פלוני לאדם אחר, אם
מסתבר בדיעבד שלא היה מקום לשלמם. |
|
| |
|
|
|
|
|
| טיוטת חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 118 - הכשרה לחבר ועדה) התשס''ח - 2008 | |
א.שם החוק המוצע:
הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 118 - הכשרה לחבר ועדה) התשס''ח - 2008
ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בהם:
חלק ניכר מהגמלאות המשולמות בידי המוסד לביטוח לאומי, כגון הקצבה לנכה כללי והקצבה למי שנפגע בעבודה, טעונות בחינת מצבו הרפואי של התובע.
הועדות הרפואיות הפועלות מכח החוק מורכבות מרופאים מומחים שממנה שר הרווחה והשרותים החברתיים, ואשר אינם עובדי המוסד.
הניסיון מלמד כי, ככלל, אין די בהכשרתם הרפואית של חברי הועדה, ויש להכשירם במיוחד לכך, תוך התייחסות להיבטים הרפואיים והמשפטיים היחודיים לעבודת הועדות הרפואיות.
משכך, מוצע לקבוע כי כל חבר ועדה רפואית, המעניקה שרותים למוסד לביטוח לאומי, יידרש לעבור הכשרה ייעודית כאמור, וכן הכשרות המשך תקופתיות [אחת לחמש עד עשר שנים].
לעניין זה מוצע כי משרד הבריאות [מנכ"ל המשרד או מי מטעמו] יהיה אחראי על אישורן של תכניות ההכשרה האמורות.
הואיל וכיום פועלים כ- 1500 רופאים בועדות השונות, ברי כי יש לקבוע תקופת מעבר משמעותית כדי לאפשר לכל הרופאים שיהיו מעוניינים בכך, לעבור את ההכשרה האמורה. משכך, מוצע לקבוע כי מי שכבר נתמנה לחבר בועדה רפואית, יוכל להמשיך ולכהן בה במשך 4 שנים, שבמהלכן יהא עליו לעבור את ההכשרה האמורה. |
|
| |
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיפים 161, 173, 174, 176 ו- 176א) התשס"ח - 2008 | |
| עיקרי החוק המוצע
1. כדי להתאים את הוראות פרק ביטוח אבטלה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק), לשבוע עבודה בן 5 ימים, יתוקן סעיף 161 לחוק כך שמי שעבד במקום עבודה שנהוג לעבוד בו חמישה ימים בשבוע – מספר ימי האכשרה שצבר בתקופה הרלבנטית, יהיה 250 [במקום 300].
2. מוצע לקבוע בסעיף 173 לחוק כי מובטל שנשלח להכשרה מקצועית יהיה זכאי לקבל את דמי האבטלה המגיעים לו, בשיעורם המלא, ומבלי שיופחתו מהם 30%.
3. מוצע לאחד את מנגנוני התשלום הקבועים בסעיפים 176 ו- 176א לחוק, כך שלמובטל הנשלח לעבודה בשכר נמוך, ובהיקף משרה של 50% לפחות, ישתלם מענק [ללא קשר לגילו], בשיעור השווה למספר חודשי עבודתו בשכר נמוך כאמור, כפול ההפרש שבין 40% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אלמלא היה עובד. |
|
| |
|
|
|
|
|
| טיוטת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' )(עידוד יציאת נכים לעבודה), התשס''ז - 2007 | |
א. שם הצעת החוק חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' )(עידוד יציאת נכים לעבודה), התשס''ז - 2007 ב. עיקרי החוק המוצע פרק ה' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 [להלן- החוק], קובע כללים ותנאים לזכאות לקצבת הנכות. ככלל, קצבת הנכות משתלמת למי שאיבד את כושרו להשתכר עקב ליקוי רפואי, או למי שפחת כושרו להשתכר כאמור.
לצפייה במסמך המלא (בפורמט pdf) - לחץ כאן. |
|
|
|
|
|
|
| טיוטת חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 370) התשס''ז-2007 | |
א. שם החוק המוצע: חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 370) התשס''ז- 2007 ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בהם: סעיף 370 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מחייב הגשת "בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת", כתנאי לביצוע הפחתת קנסות, תוספת הצמדה, הפרשי שומה וריבית לפי הסכם תשלומים. לעיתים מסתכם החוב כאמור, בסכום שאינו עולה אף על שקלים בודדים. דרישת הבקשה האמורה מעכבת, בנסיבות האמורות, ואף מונעת לעיתים הסדר חובות מבוטחים. הדבר גורם לטרדה מנהלית מיותרת. מוצע לפיכך, לאפשר למוסד לוותר על הפרשי דמי ביטוח שלפי סעיף 345, על קנס שלפי סעיף 356, על קנס ותוספת שלפי סעיף 364, ועל רבית שלפי סעיף 368(ב), כולם או חלקם, בסכום שאינו עולה על 10% מהשכר הממוצע גם ללא בקשה מנומקת, וזאת בתנאי שיתרת החוב תשולם במלואה. כן מוצע לאפשר למוסד לוותר על דרישת הגשת בקשה כאמור בנסיבות בהן נפטר החייב בתשלום או בנסיבות בהן נבצר מהמבוטח להגישה מטעמים רפואיים. |
|
| |
|
|
|
|
|
| טיוטת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון) התשס"ז-2007 | |
א. שם החוק המוצע: חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7)(תיקון) התשס"ז -2007 ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בהם: חוק הביטוח הלאומי [תיקון מס' 7] התשנ"ו- 1996 [להלן- תיקון 7], קבע לראשונה כי עקרת בית ואלמנה בת קיצבה [להלן- אלמנה] יהיו מבוטחות, בסייגים שונים, גם לעניין פרק זקנה ושארים שבחוק הביטוח הלאומי. הוראת תיקון 7 הוחלה רק על מי שבאותה העת טרם הגיע לגיל המזכה בקצבת זיקנה. דהיינו- מי שבמועד התיקון כבר מלאו לה 65 [להלן- עקרת הבית והאלמנה הותיקה] אינה זכאית לקצבת הזקנה גם היום. באחרונה התגלתה שגגה שנפלה בניסוח הוראות תיקון 7 כדלקמן- במסגרת תיקון 7 בוטלה ההגדרה "עקרת בית" שהופיעה בסעיף 241 לחוק וכן בוטלה ההתייחסות לאלמנה בת קיצבה שהופיעה בסעיף 242 לחוק, ומשכך- גם בהגדרה "מבוטח" שבסעיף 223 לחוק, בוטלו הפסקאות שהתייחסו לעקרת הבית ולאלמנה. כתוצאה מהאמור, הפכה כל אוכלוסיית עקרות הבית והאלמנות הותיקות לבלתי מבוטחות, גם לעניין פרק הסיעוד שבחוק, אף שלא לכך היתה הכוונה. |
|
| |
|
|
|
|
|
| טיוטת חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיפים 287 ו-348), התשס'ז-2007 | |
א. שם החוק המוצע: חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיפים 287 ו- 348), התשס'ז-2007 ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בהם: חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-
2002 (להלן- חוק דחיית שירות), קובע כללים ותנאים לדחיית
שירותם הצבאי של תלמידי ישיבה. בסעיף 6 לחוק דחיית שירות, הוסמך שר הרווחה לקבוע כללים ותנאים לשירות אזרחי בן 12 חודשים לפחות, לבחורי ישיבה. ביום 26.4.2007 קבע שר הרווחה והשרותים החברתיים, בתקנות, את התנאים והכללים לביצוע שרות אזרחי כאמור, לרבות הזכויות והחובות שתנבענה מאותו שירות. לשם השלמת פועלן של התקנות האמורות, נדרשים מספר תיקונים בחוק הביטוח, כדלקמן- א. יש לתקן את סעיף 287 בחוק, כך שמי שנפגע במהלך שירותו
האזרחי, יוכר כ'מתנדב' לעניין הוראות פרק יג' בחוק.
ב . יש לתקן את סעיף 348 לחוק, כך שהשיעור המיוחד לתשלום
דמי ביטוח החל על בני ישיבות בתקופת שהותם בישיבה,
יחול לגביהם גם במהלך תקופת השירות. |
|
| |
|
|
|
|
|
| טיוטת חוק הביטוח הלאומי [תיקון מס' 92- הוראת שעה](תיקון) התשס"ז- 2007 | |
א. שם הצעת החוק חוק הביטוח הלאומי [תיקון מס' 92- הוראת שעה](תיקון) התשס"ז- 2007 ב. עיקרי החוק המוצע הוראות פרק י' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק), קובעות כללים ותנאים למתן גמלת הסיעוד. ככלל, גמלת הסיעוד אינה משתלמת בכסף, אלא ניתנת כשירות בעין. חוק הביטוח הלאומי [תיקון מס' 92- הוראת שעה] התשס"ז- 2007 [להלן- הוראות הניסוי], קובע כי גמלת הסיעוד שלפי פרק י' לחוק יכול שתינתן בכסף, בתנאים שיפורטו להלן. תחילת תוקפן של הוראות הניסוי נקבעה ליום 1.6.2007, אלא שלא ניתן יהיה ליישמן במועד זה, הואיל וטרם נקבעו האזורים בהם ייערך הניסוי. משכך, מוצע לתקן את הוראות הניסוי שבנדון, ולדחות את תחילתו ל-1 בחודש שלאחר קביעת אזורי הניסוי בידי השר. |
|
| |
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הבטחת הכנסה (תיקון סעיפים 30א, 12א, 12, 5, 3, 2 והתוספת הראשונה), | |
| א. שם הצעת החוק חוק הבטחת הכנסה (תיקון סעיפים 30א, 12א, 12, 5, 3, 2 והתוספת הראשונה),התשס''ז - 2007
ב. עיקרי החוק המוצע מוצע לתקן את הוראת סעיף 2 (ד) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980 (להלן – החוק) ולקבוע כי מי שעונה על הגדרת ילד נטוש או ילד שהורהו נעדר, שכפי שהיא מופיעה בסעיף 1 לתוספת הראשונה שבחוק, יהא זכאי לגימלה אף אם לא היה תושב ישראל בעשרים וארבעה חודשים שקדמו למועד הגשת התביעה.
מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק ולקבוע כי לימודים לתואר ראשון במוסד להשכלה גבוהה או לימודים במוסד לימודים אחר לרבות לימודים במוסד המכשיר את תלמידיו להשלמת השכלה תיכונית, שתקופת הלימודים בו אינה עולה על שלוש שנים, לא ישללו את הזכאות לגמלה ובלבד שלתובע הגמלה השתלמה גמלה ב- 24 החודשים שקדמו למועד בו החל ללמוד, וכי אם הוא חייב במבחן תעסוקה, הלימודים מתקיימים בשעות הערב או בימי ו'. הגמלה לתובע שמתקיים בו האמור לעיל, לא תשולם לתקופה העולה על 36 חודשים. |
|
| |
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 326) התשס''ח- 2008 | |
א. שם הצעת החוק
חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 326) התשס''ח- 2008
ב. עיקרי החוק המוצע
מוצע לתקן את סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק), ולקבוע כי גם דמי קבורה שלפי החוק יכללו במסגרת הגמלאות, שלא תשולמנה במקרה שמות המבוטח התרחש במהלך פשע על רקע לאומני שביצע המבוטח. |
|
| |
|
|
|
|
|
| חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 74), התש''ע-2010 | |
א. שם הצעת החוק
חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 74), התש''ע-2010
ב. עיקרי החוק המוצע
תיקון סעיף 74 כך שיינתן מענק בשיעור אחיד של 1,050 ₪ לעומדים בתנאי הזכאות שבחוק.
הרחבת מעגל הזכאים לילדים עד גיל 18 וכן להורה לו משולמים דמי מזונות מהמוסד ויש לו פחות מ- 4 ילדים.
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
| תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 296), התשע"א- 2010 | |
א. שם הצעת החוק
חוק הביטוח הלאומי (תיקון סעיף 296), התשע"א-2010
ב. עיקרי החוק המוצע
מוצע לתקן את הוראות סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן- החוק), ולהאריך את תקופת התשלום הרטרואקטיבי בעד תקופה שקדמה להגשת תביעה לקצבת זקנה בגיל שיבה [הגיל המוחלט, בו משתלמת קצבת הזקנה ללא תלות במבחני הכנסה], לתקופה של 36 חודשים שקדמו להגשת התביעה.
ג. מטרות החוק המוצע והצורך בו
סעיף 296 לחוק קובע כללים לתשלום גמלה, בעד תקופה שקדמה למועד הגשת התביעה למוסד.
בראשית שנת 2003, תוקנו הוראות סעיף 296 האמור במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה, ונקבע בסעיף 296(ב) כי לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 החודשים (במקום 48 חודשים), שקדמו בתכוף למועד שבו הגיש המבוטח את תביעתו למוסד (להלן- תשלום רטרואקטיבי).
עם זאת, לאור הניסיון שנצבר במוסד בעניין זה, נראה כי תקופה של 12 חודשים בלבד הינה קצרה מידי בהקשר של קצבאות הזקנה. אמנם ברובם המכריע של המקרים יוזם המוסד פניה לציבור המבוטחים, אלא שבמקרים בהם לא ניזומה פניה כאמור, לעתים יקרה כי המבוטח לא הגיש את תביעתו בתוך השנה מיום שהפך זכאי. במקרים מעין אלו מאבד הזכאי את זכותו לתשלום הגמלה בעד התקופה שבעבר שמעל 12 חודשים, אף שאין חולק כי היה זכאי לה אילו הגיש תביעתו במועד.
לכן מוצע לתקן את הוראת סעיף 296(ב) ולהאריך את תקופת התשלום הרטרואקטיבי של קצבאות הזקנה בגיל שיבה, תוך העמדתו על 36 חודשים (במקום 12).
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|