שילוב נכים כלליים בתעסוקה: ניסיונות, קשיים ולקחים לעתיד
(מס' 114)

סוג פרסום:
מחבר :
אופיר פינטו
מועד פרסום :
12/2013
הורדה שילוב נכים כלליים בתעסוקה: ניסיונות, קשיים ולקחים לעתיד (pdf)
מדיניות הרווחה החדשה כוללת סדרה של צעדים המיועדים לעודד, לתמוך ולהקל על השתלבותם של נכים בשוק העבודה. לשילוב נכים בעבודה יש חשיבות החורגת מהתרומה הכלכלית הישירה לנכה ולמשפחתו: העבודה מעניקה תוכן לחייו של כל אדם (נכה ולא נכה), משפרת את הרגשתו, את ערכו בעיני עצמו ואת כבודו העצמי, ומובילה לשינוי ביחס הציבור אליו (דוח הוועדה הציבורית לענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה, 2005). כמו כן, יש המאמינים כי השתלבות בתעסוקה משמעותית גם לתהליך ההחלמה של הנכה (כץ ואחרים, 2009).

בעבודה זו מוצגת סקירה של הספרות המקצועית והניסיון המקצועי שנצבר במהלך השנים בנוגע לשילוב נכים בחברה ובשוק העבודה. כמו כן מוצגים ממצאי סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית מקבלי קצבת נכות כללית, שבו נבחנו עמדותיהם בנוגע לתיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי ("חוק לרון") ולשיקום המקצועי בביטוח הלאומי וכן נבחנו מאפייני התעסוקה של מקבלי הקצבה העובדים.

כ-19% (כ-39 אלף אנשים) ממקבלי קצבת נכות כללית מועסקים, רובם בשוק החופשי (82%), במשרות חלקיות (53%) ובשכר נמוך (פחות מ-3,000 ש"ח). נתוני הביטוח הלאומי מראים כי בארבע השנים שחלפו מאז תוקן החוק, רק 3% ממקבלי הקצבה הגדילו את הכנסותיהם מעבר לרף ההכנסות המרבי הישן, ורק 21% מכירים או שמעו על התיקון בחוק המאפשר לעבוד מבלי להפסיק לקבל את הקצבה. כצפוי, ככל שהקשר של הנכה עם פקידי השיקום היה הדוק ומתמשך יותר, עלה שיעור המעוניינים למצות את זכויותיהם הנגזרות מהחוק החדש.

60% ממקבלי קצבת נכות העידו כי הם חוששים מאוד לאבד את הקצבה ואת ההטבות הנלוות לה, אך רבים מהם העידו על רצונם להשתלב בעבודה. ב-15 השנים האחרונות גדלה החשיפה של ציבור הנכים לפעילות אגף השיקום (רק רבע מהם דיווחו כי אינם יודעים על כך) אך שיעור מקבלי הקצבה הפונים לאגף נותר ללא שינוי (24% מכלל הנכים).

62% מהפונים לשיקום דיווחו כי עשו כך מתוך רצון  להשתלב בעבודה. בקרב מי שלא פנו, מרביתם דיווחו כי הם מעוניינים להשתלב בתוכנית הכשרה ובעבודה, אך בגלל החשש שהם אינם מסוגלים לעמוד בדרישות המעסיקים, הם מעדיפים לוותר מראש על התהליך.

היות ששוק העבודה החופשי עדיין לא מותאם דיו לקליטת אנשים עם מוגבלות, יש הסבורים שצריך לעודד פתיחת מקומות תעסוקה ייעודיים לנכים, במסגרות עסקיות-חברתיות, שיהוו פתרון תעסוקה חלופי. באמצעות שימוש במנגנונים הקיימים והגדלת תקציבים, המגזר הציבורי יכול וצריך לתמוך בעסקים חברתיים הפועלים לשילוב עובדים המודרים משוק התעסוקה.