שמירת היריון - תנאי הזכאות

1. האישה תושבת ישראל.
2. היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון - היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
3. יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.
4. תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון, כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.
5. לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. בעקבות שינוי בחוק ביטוח אמהות מיום 6.9.07 אין העובדת חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה. עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק. 
6. בכל מקרה, רופא מטעם המוסד רשאי לדרוש הבהרות  ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי.
7. למי שיוצאת לחו"ל - אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.

החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח (ובתנאי שהם לפני יום קובע לשמירת הריון):

• חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה.
• חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת), או דמי פגיעה בעבודה, או דמי אבטלה, או דמי תאונה, או גמלה לשמירת היריון (קודמת), או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
• חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
• שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
• חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה ובלבד שעבדה בעבודה שכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום הקובע.