יעקב, בן בת שבע (לבית פרידלנדר) ויוסף, נולד ביום ג' בשבט תר"ן (24.01.1890) בלטביה, שהייתה אז חלק מן האימפריה הרוסית. הוא היה ילד חמישי במשפחה שבה עשרה ילדים, אח של יוהנה, אמליה, אוסקר, לעזר (לוי), בנימין, חיה-פרל, שמואל, צבי-הירש ורוזה.
יעקב גדל והתחנך בעיר סבילה. משבגר למד לימודים גבוהים בחרקוב שבאוקראינה, והוסמך כמהנדס.
אחרי לימודיו יעקב הקים את ביתו בריגה בירת לטביה, והקים בעיר בית חרושת לאופניים ושמו "לטבלו". יעקב נשא לאישה את מרי-שיינה לבית פרדקין, בשנת 1923 נולדה הבת שלומית וב-1927 נולדו התאומים ליאון ויוסף.
בריגה יעקב היה פעיל מרכזי בארגונים יהודיים וציוניים. הוא היה חבר בהנהלת הציונים הכלליים ובהנהלות קרן קיימת וקרן היסוד. בנוסף היה חבר בכמה ארגונים יהודיים פילנטרופיים וביניהם "ביקור חולים", ואף היה אחד מנאמני התיאטרון היהודי בעיר.
בראשית מלחמת העולם השנייה נכבשה לטביה על ידי ברית המועצות, ומיד אחרי כן החלה רדיפת היהודים. בשנת 1941 נרצחו בריגה אמו של יעקב, בת שבע, ואחותו רוזה.
כעבור זמן קצר, ביום 14.06.1941, נאסר יעקב על ידי אנשי הקג"ב, ארגון הביון של ברית המועצות. הוא נכלא למשך למעלה משנה, וללא משפט נדון למוות. ביום כ"ב בניסן תש"ב (09.04.1942) הוצא יעקב להורג בכלא הקג"ב בעיר סוליקמסק אשר בהרי אורל. יעקב היה בן 52 במותו.
משפחתו של יעקב עלתה לישראל, וכאן הוא הוכר כהרוג מלכות.