חוק המזונות (הבטחת תשלום) נכנס לתוקפו ב-1 באוקטובר 1972. זכאית לדמי מזונות מי שפסק דין למזונות נפסק לזכותה ושעמדה במבחן הכנסה. חייב בתשלום דמי מזונות מי שפסק דין למזונות שנפסק לחובתו. החוק משחרר את האישה מהליכי הגבייה וההוצאה לפועל ומטיל על המוסד לביטוח לאומי לגבות מן החייב את מלוא הסכום המגיע ממנו, בהתאם לפסק הדין.
תקבולים מהחייבים – הסכומים שגובה המוסד מהחייבים.
נשואה שנית – מי שנשואה למי שאינו החייב.
שיעורי התשלום הם כפי שנקבעו בפסק הדין אך לא יותר מהסכומים שנקבעו בתקנות לדמי מזונות. שיעורי התשלום לפי התקנות הם סכומי הגמלה להבטחת הכנסה להורה יחיד (ראו פרק "הבטחת הכנסה"). זאת למעט ההפחתה ב-4% שהייתה בתוקף מיולי 2002 עד סוף 2007 שלא חלה על מקבלות דמי מזונות.
נשים שנישאו שנית זכאיות לדמי מזונות בעבור ילדיהן בלבד.
החוק ממומן מתקציב המדינה. סך כל התשלומים על פי חוק זה ראו בפרק "אמהות".
הנתון השנתי על מקבלי הגמלה הוא הממוצע השנתי של השנה המצוינת.