תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון לוח ח') , התשע"ז-2017


א. שם הצעת החוק 
חוק הביטוח הלאומי (תיקון לוח ח') , התשע"ז-2017
 
ב. מטרות החוק המוצע והצורך בו
 סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – "החוק") קובע כי חייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת או נדרשת ולא מיצה את זכותו לדמי אבטלה, יהיה זכאי למענק חד פעמי בשיעור של כ- 9,550 ₪ [נכון ל-2016], בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
רשימת העבודות המועדפות בלוח ח' כיום מתמקדת בענפי התעשייה, הבניין, החקלאות, המלונאות ואיננה כוללת את ענפי המסחר והשירותים, למעט טיפול וסיוע לאדם עם מוגבלויות, אשר התווסף לחוק בשנת 2008.
תכלית תשלום מענק עבודה מועדפת הינה הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות יצרניות, בלתי מקצועיות בעיקרן, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים מ"חוסר בידיים עובדות".
תכלית נוספת של חוק זה הינה לעודד עבודה "ישראלית" במקצועות בהם יש נטייה להעסקה של עובדים זרים כגון: בניין, מפעלי תעשייה ומלאכה, חקלאות ועוד.

עם התקדמות העיתים, הטכנולוגיה וצרכי המשק, נוצר פער בין כוונתו המקורית של המחוקק לבין העבודות שהוכרו כמזכות במענק. הצורך ברוויזיה של לוח ח' לחוק עלה גם במסגרת דוח צוות בינמשרדי (שכלל את משרדי הרווחה, האוצר, הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי) שפרסם את מסקנותיו בינואר 2014.

לפיכך, מוצע לתקן את לוח ח' לחוק ולבצע שינויים ועדכונים ברשימת העבודות המזכות במענק, על מנת להתאימה לצרכי המשק המשתנים, וכן לכלול ברשימת העבודות המזכות גם צרכים חברתיים ומתן שירותים, אשר ראוי לעודד את העיסוק בהם.

ג.  עיקרי החוק המוצע

עיקר 1:
נוסח פרט (א) בלוח ח' לחוק קובע כי – "עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק" מזכה במענק עבודה מועדפת. בעת חקיקת חוק הביטוח הלאומי, הועסקו בענף הדלק בעיקר עובדים זרים. תכלית ההכרה בעבודה בלתי מקצועית כעבודה מועדפת הייתה לעודד חיילים משוחררים לעבוד בענף זה. ואולם, כיום, לא מועסקים כלל עובדים זרים בתחנות דלק ונראה שעובדים ישראלים השתלבו בו היטב בשנים האחרונות.
כמו כן, כיום, רוב הנהגים מעדיפים תדלוק עצמי, כך שרבים מן החיילים המשוחררים מועסקים בחנויות הנוחות ולא כמתדלקים בפועל. סך עלות המענק כיום לעובדים בענף זה מוערכת בכ-21 מיליון ₪. ענף הדלק התייצב בשנים האחרונות ואינו זקוק עוד לתמיכה ממשלתית. לפיכך מוצע להסיר לחלוטין את ענף תחנות הדלק מרשימת העבודות המזכות במענק עבודה מועדפת, ולהפנות את החיילים המשוחררים לענפי עבודה אחרים המתאימים לתכלית החוק.

עיקר 2:
רשימת העבודות המזכות במפעלי תעשייה, בתי מלאכה, עבודות מתכת והלבשה נוסחה לפני למעלה משני עשורים. ניסיון המוסד וצורכי המשק שהשתנו והתעדכנו מאז הביאו למסקנה כי יש לרענן את רשימת העבודות המזכות בענפי התעסוקה הנ"ל.
מוצע לייחס את עבודת החרטות וכרסום, מכשירנות, מכונאות וחשמלאות (לרבות עבודה אלקטרוניקה) תחת מפעלי תעשייה ובתי מלאה ולאו דווקא תחת עבודות מתכות. וכן להוסיף לרשימת העבודות גם תחזוקת מכונות, מחסנאי ומלגזן. תחת ענף ההלבשה מוצע להוסיף עבודות אשפרה ואריגה.


עיקר 3:
בשנים האחרונות קיים מחסור חמור בנהגים של כלי רכב כבדים, המהווים מרכיב עיקרי בהובלה במדינה. ביום 11.8.2016 התקבלה החלטת ממשלה מספר 1837, בה נקבעו צעדים למתן מענה למחסור החמור בנהגים. יצוין כי לנהגי כלי רכב כבד גם חשיבות אסטרטגית למשק הכלכלי והביטחוני גם בעיתות חירום. מעבר לצעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה לשנים 2019-2017, מוצע גם להוסיף את מקצוע נהג רכב משא כבד וטרקטורים במפעלי תעשיה ובתי המלאכה, באתרי גידול חקלאיים ובתי אריזה כסוג עבודה המזכה במענק עבודה מועדפת. הוספת מקצוע זה תעודד חיילים משוחררים להשתלב בתחום זה במסגרת הצבא ולאחר מכן במסגרת האזרחות.

עיקר 4:
בנוסח החוק כיום, עבודה של טיפול וסיוע אישי ביתי לאדם עם מוגבלות בפעולות היום-יום, דוגמת לבישה, אכילה, רחצה והשגחה, מזכה במענק עבודה מועדפת.
מוצע להרחיב את סוג העבודות כך שיובהר כי גם עבודה בליווי והדרכה של אדם עם מוגבלות בביתו, ולא רק סיוע בביצוע פעולות היום-יום, תזכה במענק עבודה מועדפת.
בנוסף מוצע לתקן את נוסח החוק כך שתוסר הדרישה של המטופל להחזיק היתר להעסקת עובד זר. התיקון יאפשר לתת מענה לציבור גדול יותר של מטופלים שאינם מעוניינים להעסיק עובד זר או שאינם עומדים בתנאים להעסקת עובד זר, לקבל סיוע ויאפשר גם ליותר חיילים משוחררים לפנות לסוג זה של עבודה.

עיקר 5:
מוצע להרחיב את רשימת המוסדות המוכרים שבסעיף (ז)(2) כך שתתאפשר הכרה גם במקצועות או תפקידים של סיוע חברתי ושיקומי במסגרות סיעודיות טיפוליות ושיקומיות המתוקצבות או מפוקחות על ידי משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות.
מדובר במסגרות חברתיות טיפוליות ושיקומיות המשוועות לכח אדם איכותי והכנסתם לקטגוריה של עבודה מועדפת יכולה להיות פיתרון של ממש עבורם ועבור האוכלוסייה המטופלת במסגרות אלו, כמו גם בחשיבות סיוע חברתי שיקומי מאתגר כסוג עבודה המזכה במענק עבודה מועדפת.

עיקר 6:
עקב המצוקה הניכרת בכוח אדם בבתי החולים בעיקר בתחום "כוח העזר" והאחיות, מוצע לכלול עבודת כוח עזר בבתי חולים כענף המזכה במענק עבודה מועדפת. מדובר בהרחבה של סוג העבודות המזכות במענק גם לאופי עבודה חברתי סוציאלי. ומתוך תקווה כי המענק יעודד חיילים משוחררים להיקלט במקצועות אלה שהעבודה בהם תשלב כוח אדם צעיר ואיכותי ויתרום לפתרון ולו חלקי של מצוקת כוח האדם בבתי החולים.
   
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
 לוח ח' לחוק ורשימת העבודות והענפים המזכים יעודכן.
 
 ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד, וההיבט המינהלי
 עלות התיקון הינה זניחה.
 
ו. ולהלן נוסח הצעת החוק

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(עדכון לוח ח'), התשע"ז-2017

החלפת לוח ח' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] (להלן – החוק העיקרי), במקום לוח ח'  יבוא:
 "לוח ח'
 (א)במפעלי תעשיה, בבתי מלאכה:
  (1)

כללי -

  1. תחזוקת מכונות;
  2. מחסנאי;
  3. מלגזן;
  4. חשמלאות ואלקטרוניקה;
  5. מכונאות;
  6. מכשירנות;
  7. חרטות וכרסום;
  8. נהג משאית, בעל רישיון נהיגה דרגה C1  או  Cאו E;
  9. נהג טרקטור בעל רישיון נהיגה דרגה 1;
  (2)

עבודות מתכת -

  1. מסגרות וריתוך;
  2. משחיזנות;
  ׁׁ(3)

הלבשה –

  1. חייטות, תפירה, אשפרה ואריגה;
  2. גזרנות;
  3. תפירת עור;
  (4)עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודות ניקיון ולמעט עבודה פקידותית.
 (ב)בבניין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית
 (ג)

בבתי מלון:

  1. מלצרות;
  2. טבחות;
  3. חדרנות;
  4. עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודות ניקיון ולמעט עבודה פקידותית.
 (ד)

באתרי גידול חקלאיים ובתי אריזה:

  1. נהג משאית, בעל רישיון נהיגה דרגה C1  או  C או E ונהג טרקטור בעל רישיון נהיגה דרגה 1;
  2. עבודה בלתי מקצועית לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית.
 (ה)

(1)   טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, לרבות ליווי והדרכה, שלא בידי בן משפחה, לעניין זה, "אדם עם מוגבלות" – כל אחד מאלה:

(א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי פרק ט';

(ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי סימן ו' בפרק ט';

(ג)  מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק י';

(ד) נכה הזכאי לתגמול לפי חוק הנכים שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;

  

(2)  טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:

(א)   בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;

(ב)   מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;

(ג)    מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000;

(ד)   מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, שקיבלו רישיון לפי אותו חוק;

(ה)   מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי חוק הנכים;

(ו) טיפול וסיוע אישי, חברתי או שיקומי במסגרות סיעודיות טיפוליות ושיקומיות המתוקצבות או מפוקחות על ידי משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות.

 

בפרט זה –

"טיפול וסיוע אישי" – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן בסעיף 223 או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;

"בן משפחה" – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

 

 (ו)

בבתי חולים:

  1. אלונקאות;
  2. טבחות;
  3. אפסנאות;
  4. חלוקת מזון;
  5. חדרנות
  6. עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודות ניקיון ולמעט עבודה פקידותית".
תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול על מי שלגביו התאריך הקובע, כהגדרתו בסעיף 158 לחוק העיקרי, חל ביום התחילה ואילך.

[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשע"ז, עמ' 666