תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) (תיקון) התשע"ז-2017

תוקף סמכותי מכוח סעיפים 353, 355, 360 ו- 400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995,^[1] (להלן- החוק), ולאחר התייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד – 1954  (להלן – התקנות העיקריות) אחרי הגדרת "קיבוץ" יבוא –

"מסר אלקטרוני" - כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א - 2001 ;

 

הוספת תקנה 2ב

1. אחרי תקנה 2א לתקנות העיקריות יבוא -

            "מועד תשלום באמצעות חיוב על פי הרשאה 2ב.

1. בתקנה זאת -"חיוב על פי הרשאה" - חיוב על פי הרשאה כמשמעו בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב - 1992 ;

"סכום מעוגל" - סכום מעוגל כלפי מעלה למכפלה הקרובה של 1,000 שקלים חדשים

1. במעביד, המגיש בעד עובדיו דין וחשבון באמצעות מסר אלקטרוני כפי שיורה המוסד, ומשלם דמי ביטוח בעד עובדיו באמצעות חיוב על פי הרשאה, יחולו לגביו הוראות אלה:
1. מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בסכום מעוגל שאינו עולה על 7 פעמים השכר הממוצע, יהיה המועד לתשלום דמי ביטוח לגביו, ה- 22 בחודש לאחר תקופת התשלום, ובלבד שהדיווח המקוון  הועבר עד השעה 12.00 של ה – 18 בחודש שלאחר תקופת התשלום;
2. מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בסכום מעוגל העולה על האמור בפסקה (1), יהיה המועד לתשלום דמי הביטוח לגביו, כל אחד מאלה, ובלבד שהמסר האלקטרוני, לגבי סכום החיוב בדמי ביטוח, הועבר עד השעה 12.00 של ה -12 בחודש שלאחר תקופת התשלום;

(א) ה - 15 בחודש שלאחר תקופת התשלום, לגבי חלק התשלום העולה על הסכום האמור בתקנה משנה (ב)(1);

(ב) ה- 22 בחודש שלאחר תקופת התשלום, לגבי חלק התשלום שאינו עולה על הסכום האמור בתקנת משנה (ב)(1).

(ג) מבוטח שהוא עובד עצמאי ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, החייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם ומשלמים את דמי הביטוח האמורים באמצעות חיוב על פי הרשאה, יהיה המועד לתשלום דמי ביטוח לגביהם, המועדים האמורים בתקנת משנה (ב)(2) או בתקנה 2(א)(3) לפי העניין."

(ד) על אף האמור בתקנה 2(א)(2) ו (3), מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח כמפורט בפרטים 3 ו 4 בטור "הכנסה מזערית" שבלוח י"א לחוק, והמשלם את דמי הביטוח באמצעות חיוב על פי הרשאה, מועדי התשלום יהיו:

בעד שלושת הרבעונים הראשונים שבכל שנה ישלם מבוטח כאמור דמי ביטוח בסכום השווה לשליש מסכום דמי הביטוח לרבעון, ב – 22 שבכל חודש ברבעון שחל בתכוף לאחר הרבעון שבעדו משתלמים דמי הביטוח;

(2) בעד הרבעון המתחיל ב -1 באוקטובר של השנה, ישלם מבוטח כאמור, דמי ביטוח בסכום השווה לשני שלישים מסכום דמי הביטוח לרבעון, ב – 25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריה ובסכום השווה לשליש ש – 22 בחודש מרס של שנת המס שלאחריה.  

תיקון תקנה 8

4. א.     במקום תקנה 8(א) לתקנות העיקריות יבוא –

"(א) כל מעביד יגיש במועד תשלום דמי הביטוח בעד עובדיו דין וחשבון, באמצעות מסר אלקטרוני כפי שיורה המוסד, לרבות באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. הוראות תקנה זו יחולו אף לעניין עובד המבוטח לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב – 1972 "

ב. אחרי תקנה 8(א) לתקנות העיקריות יבוא –

"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מעביד עובד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד, להגיש במועד תשלום דמי הביטוח בעד עובד כאמור דין וחשבון  לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון.

(א2) הונחה דעתו של פקיד הגביה כי אין מעביד יכול להגיש דין וחשבון באמצעות מסר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא להורות כי המעביד יגיש במועד התשלום דין וחשבון בעד עובדיו באופן אחר כפי שיורה המוסד, בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. הוראות תקנה זו יחולו אף לעניין עובד המבוטח לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב – 1972"

           

תחילה, תחולה והוראות מעבר

5. תחילתן של תקנות אלה ביום 1 בינואר 2018  (_______ התשע"ז) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על תשלום דמי ביטוח וכן על דין וחשבון לשנת  המס 2018 ואילך.

דברי הסבר

תיקון תקנה 1

הוספת הגדרת "מסר אלקטרוני" בהתאם לחוק חתימה אלקטרונית.

הוספת תקנה ב2

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע חובת דיווח למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד"), כגון חובת המעסיק להגיש דין וחשבון בעד שכר העבודה המשולם לעובדיו. כמו כן קובע החוק את מועדי התשלום ואולם המחוקק הסמיך את השר לקבוע מועדים שונים לתשלום לכלל המבוטחים או לחלק מהם וכן הוראות שונות לעניין הדיווח.

בהתאם להסמכה האמורה מכוח החוק, הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד 1954 (להלן: "התקנות"). בשנת 2003 הותקנה תקנה 2ב לתקנות כהוראת שעה למשך 24 חודשים, (להלן: "הוראת השעה"), במסגרתה נקבע כי מעביד המגיש בעד עובדיו דין וחשבון חודשי, באמצעות מסר אלקטרוני ומשלם באמצעות חיוב על פי הרשאה, יהיה המועד לתשלום דמי ביטוח לגביו, ה-22 בחודש שלאחר תקופת התשלום (במקום ב-15 לאותו חודש).

קרי – המחוקק העניק דחיה של 7 ימים בתשלום דמי הביטוח על מנת לעודד דיווח ותשלום מקוונים.

כמו כן, נוספה בשנת 2005 הוראה הקובעת כי גם מי שחייב בעד עצמו ואינו עובד או עובד עצמאי ומשלם את דמי הביטוח באמצעות הרשאה, יידחה מועד התשלום כך שחלף תשלום רבעוני אחד ישלם את דמי הביטוח בפריסת תשלומים. [תקנה 2ב(ד)]

במסגרת הוראת השעה תוקנה גם תקנה 8 לתקנות, וקבעה כי דין וחשבון שכל מעביד נדרש להגיש בעד עובדיו לפי טופס, ניתן יהיה להגישו גם באמצעות מסר אלקטרוני לפי הכללים והמועדים האמורים בתקנה 2ב שהוספה במסגרת הוראת השעה.

הלכה למעשה, המוסד מוסיף לאפשר דחיית מועדי התשלום למי שמגיש דוח באמצעות מסר אלקטרוני (במהלך השנים נבחנו כמה מודלים אחרים לעודד תשלום מקוון אך אלה לא הגיעו לידי מימוש או תיקון התקנות).

כיום מספר לא מועט של מבוטחים משלמים את התשלומים השוטפים באמצעות חיוב על פי הרשאה, קרי – בהתאם למתווה שהיה קבוע בהוראת השעה, באופן המאפשר שירות פשוט יותר לציבור המבוטחים וקבלת מידע ותשלומים שוטפים ועדכניים יותר למוסד.

על מנת להתאים את הוראות החוק והתקנות למצב הדברים בפועל, ולאור שביעות הרצון ממנגנון העברת הדיווחים והתשלום באופן מקוון, מבוקש כעת להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.


תיקון תקנה 8

כאמור, מכוח החוק והתקנות, המעסיק חייב לדווח מדי חודש על עובדיו באמצעות טופס לפי הוראות המוסד (המדובר ב"טופס 102" הכולל את הפרטים הבאים: מס' העובדים, השכר ששולם לעובדים ודמי הביטוח המחושבים לתשלום).

כיום, המוסד מקבל דיווח מן המעסיקים באופן מקוון או באמצעות טפסים ידניים, הטופס הידני גורר מטבע הדברים שגיאות בדיווחים בשל הקלדה שגויה, וכן מצב חשבון של המעסיק אשר איננו מדויק לאור הדיווחים. כמו כן הטופס הידני דורש מן המעסיק לגשת אל הבנק. מטרת ההצעה היא לשפר את השירות למעסיקים ולחסוך זמן רב. כמו כן דיווח ישירות מתוכנת השכר, יבטיח כי הנתונים מתוכנת השכר יהיו הנתונים אשר ידווחו למוסד ויהיו תואמים לתלושי השכר ולדיווח בטופס 126-דיווח פרטני מדי חצי שנה.

התיקון המבוקש בא, בין היתר, להתאים את מנגנוני הדיווח אל העולם המודרני כאשר ניתן לבצע פעולות רבות באמצעים אלקטרוניים ללא צורך בטפסים ידניים.

משכך מוצע כי ככלל, הדיווח של המעסיקים למוסד ייעשה באמצעות דיווח מקוון ולא באמצעות טופס ידני, זאת למעט חריגים.

יצוין כי במסגרת חוק ההסדרים שנכנס לתוקפו בשנת 2016 נוסף סעיף 355(א1) לחוק ובמסגרתו חויבו המעסיקים להעביר דיווח מקוון חצי שנתי (טופס 126). מן הנתונים אשר התקבלו במוסד עולה כי רובם המכריע של המעסיקים במשק מסוגל לדווח באופן מקוון.

יצוין כי לצורך זה העמיד המוסד מספר אמצעי דיווח לרבות הזנת דו"ח באתר התשלומים של המוסד למי שאינו מחובר לבית תוכנה או לשכת שירות, ובמקרים בהם למעסיק אין אפשרות דיווח באתר הביטוח הלאומי, הוא יוכל להיעזר בשירותי הסניף אליו הוא שייך.

בנוסף, ומכיוון שישנם מעסיקים קטנים אשר אין בידם האפשרות לדווח באופן מקוון, מוצע כי ככל ויסתבר כי אכן המעסיק אינו יכול לדווח באופן מקוון (לרבות באמצעות אתר האינטרנט של המוסד), תינתן האפשרות להמשיך ולדווח גם באופן שאינו מקוון [יצוין כי אפשרות כאמור ניתנה גם במסגרת התיקון לעניין הדיווח החצי שנתי, בדמות סמכות השר להתקנת תקנות].

כמו כן, גם למי שמעסיק עובד שלא לצורך עסקו או משלח ידו (כגון עובדי משק בית) תינתן האפשרות להמשיך ולדווח גם באופן שאינו מקוון.

לאור האמור, ובשל חשיבות הדיווח המקוון מוצע לתקן את הוראות תקנה 8 ולקבוע כי מעסיק יחויב לדווח על עובדיו באופן מקוון גם ביחס לדיווח החודשי [טופס 102].