שאלה מעניינת היא באיזו
מידה היו משתנים ממדי העוני והאי-שוויון בישראל אילו המשפחות שעובדות במשרה חלקית היו
עובדות במשרה מלאה. בפועל במרבית המשפחות העניות העובדות, המפרנס העיקרי עובד
במשרה מלאה וגם ביתר המשפחות העניות העובדות, הרוב המכריע של המפרנסים העיקריים
מועסק בין כ- 3/4 משרה לבין משרה מלאה.
לצורך בדיקה של שאלה
זו ביצענו סימולציה על בסיס סקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבה
העלנו את כל המשרות של המועסקים במשרה חלקית למשרות מלאות, להוציא את מקבלי קצבת
נכות וקשישים עובדים. תוספת ההכנסה הנגזרת מהעלאת אחוזי המשרה חושבה על פי השכר הקיים
של עובדים אלה. סימולציה זאת מתעלמת מהעובדה שלחלק מהמועסקים אין אפשרות להרחיב
משרה גם אם הם מעוניינים בכך. הסימולציה הניבה את התוצאות הבאות:
- תחולת העוני פוחתת
במחצית עד נקודת אחוז אחת, זאת מאחר שבדרך כלל עובדים במשרות חלקיות נמצאים
בתחתית ההתפלגות לפי רמת השכר.
- לגבי ההשפעה על עומק
העוני, חומרתו ועל מדדי ג'יני לאי-שוויון התוצאות מעורבות.
- תוצאות אלה
מושפעות רק במעט מהשינוי בקו העוני עקב השינוי בהתפלגות בעקבות הסימולציה.
תוצאות הסימולציה
מעניינות במיוחד לגבי קבוצות אוכלוסייה. מאחר שמדד העוני הוא יחסי, חלק מקבוצות
האוכלוסייה יוצאות נשכרות ממצב כזה, ובראשן המשפחות העובדות. אפילו בקרב המשפחות
עם שני מפרנסים ויותר, תחולת העוני יורדת רק במעט. לעומתן, מצבן היחסי של
האוכלוסיות המודרות משוק העבודה מורע ותחולת העוני של האוכלוסיות הלא-עובדות כמו
למשל קשישים עולה.