10 - דברי הסבר

חוק ביטוח נפגעי עבודה נחקק לשכירים ב-1954 ולעצמאים ב-1957. הוא מקנה למבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה זכות לגמלאות שונות. הסבר על סוג מבוטח –  שכירים ועצמאים ראו פרק "גביית דמי ביטוח".

פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

תאונה בעבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב העבודה אצל מעסיק או מי מטעמו, ובעובד עצמאי – תו      ך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה נחשבת אף היא לתאונת עבודה.

מחלת מקצוע – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והעובד חלה בה עקב עבודתו אצל מעסיקו או מטעמו,  ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

עובדים שחלו במחלה שאינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע אך על פי חוות דעת מומחים יש קשר סיבתי בין המחלה לבין עבודתם, מוכרים בידי המוסד כנפגעי עבודה.

סוגי הגמלאות:

דמי פגיעה – תשלום  יומי לעובד שנפגע בעבודה ונעדר במשך תקופה של יותר מיומיים ולא יותר מ-91 יום. הזכאות נקבעת על סמך "תעודת אי כושר לנפגע בעבודה", הניתנת בידי רופא קופת חולים.

עד פברואר 2002 התקופה המרבית לתשלום דמי פגיעה הייתה 182 ימים. החל בינואר 1997, התשלום לשכירים בגין תשעת הימים הראשונים נעשתה על חשבון המעסיק. נפגעים עצמאיים אינם מקבלים תשלום בגין ימים אלה. באפריל 2005 עלה מספר ימים זה ל-12. החל ביולי 2002 ועד סוף 2007 הופחתו דמי הפגיעה ב-4%.

גמלאות נכות כוללות         :

גמלת נכות מעבודה – משולמת למי שנפגע בעבודה ואשר ועדה רפואית  קבעה לו דרגת נכות של 9% לפחות.

גמלת הנכות מעבודה ה נקבעת לשני פרקי זמן: קצבת נכות זמנית  – נקבעת כאשר המצב הרפואי עדיין אינו יציב, והיא יכולה להשתנות בהתאם לשינויים בדרגת נכותו של הנפגע; קצבת נכות יציבה –  נקבעת כאשר הנכות קבועה.

הגמלה משולמת לנפגע בכמה אופנים:

א.         מענק חד-פעמי – לנפגע שדרגת נכותו  9%- 19%. החל ביולי 2003 הוקטן המענק החד-פעמי (מ-70 חודשי קצבה ל-43).

ב.         קצבה חודשית לנפגע, שדרגת נכותו 20% ויותר.

ג.          היוון הקצבה החודשית, כולה או חלקה – הנעשה לבקשת הנכה למטרות שיקום ועל פי כללים מסוימים.

החל ביולי 2002 ועד סוף 2007 הופחתה קצבת נכות מעבודה ב-4%.

גמלאות התלויים:

קצבת  תלויים  – משולמת לשאירי מבוטח שנהרג עקב פגיעה בעבודה ולמי שהיו תלויים בו לפרנסתם, בהתאם להרכב המשפחה; קצבה לאלמנה צעירה – אלמנה בת 50-40 ללא ילדים.

הוצאות ריפוי (כולל אשפוז ושיקום רפואי) – משולמות לנפגעים בידי קופות החולים. המוסד לביטוח לאומי, על פי הסכם, משלם לקופות החולים בעבור טיפול זה.

דרגת נכות – אחוז הנכות הרפואית כולל  תוספת כמוגדר בחוק.

גובה  התשלום – דמי פגיעה לנכה 100% שיעורם 75% משכרו של הנפגע ברבע השנה שקדמה לפגיעה, עד לסכום המרבי  לגביית דמי ביטוח.

גובה קצבת התלויים נגזר מקצבת הנכות המלאה בהתחשב בהרכב משפחתו של המנוח. לדוגמה: לאלמנה עם שני ילדים – 90% מקצבת נכות מלאה. לאלמנה צעירה – 40%  מקצבת נכות מלאה.

שיקום מקצועי  – זכאי לשיקום מקצועי נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 10% לפחות, ושאינו מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה אחרת.

 במסגרת השיקום ניתן גם סיוע כספי בהתאם לחוק ותקנותיו למטרות: סיוע בדיור, סיוע ברכישת רכב, שיקום כלכלי וסיוע אחר כגון רכישת אבזרי עזר.

סוגי הסיוע הכספי: היוון – של קצבת הנכות מעבודה  – ניתן בתנאים מסוימים לבעלי דרגת נכות של 20% ויותר לצמיתות;             מענק מיוחד – תשלום חד פעמי שמשולם לנפגע בעל דרגת נכות של 75% ויותר; מקדמה –  תשלום מראש של קצבת הנכות עד לסכום  מרבי המוגדר בחוק.

נתונים מפורטים על נכים בשיקום ראו גם בפרק "שיקום". הנתונים על התשלומים לשיקום נכללים הן בפרק זה והן בפרק "שיקום".

הנתון השנתי על מקבלי דמי פגיעה, מענק נכות והיוון לנפגעי עבודה הוא סך מקבלי הגמלה במשך השנה. הנתון השנתי  על מקבלי קצבת נכות מעבודה  עד 1977 מתייחס לחודש אפריל של השנה המצוינת וממועד זה ואילך  נתון זה הוא ממוצע חודשי של השנה המצוינת.