כיצד נקבע מעמד המבוטח


הנתונים שנלקחים בחשבון לצורך קביעת מעמדו הביטוחי של אדם הם:
  • האם המבוטח תושב/ת ישראל
  • עובד שכיר שהינו תושב ישראל יכול להיות מבוטח בכל ענפי הביטוח. לעומתו עובד שכיר שאינו תושב ישראל - מבוטח רק בשלושה ענפים: נפגעי עבודה, פשיטות רגל ואמהות.
  • האם מלאו למבוטח 18 שנים? עובד שכיר ועובד עצמאי שמלאו להם 18 שנים יכולים להיות מבוטחים בכל ענפי הביטוח. לעומתם עובד שכיר ועובד עצמאי שלא מלאו להם 18 שנים מבוטחים רק בענף נפגעי עבודה.
  • ‏הגיל שבו נעשה אדם תושב ישראל לראשונה - למי שלא נולד בארץ - האם עלה לארץ לפני הגיל שנקבע בחוק? אם אדם עלה לארץ לפני הגיל שנקבע בחוק הרי שהוא מבוטח (לעניין קצבת אזרח ותיק). לעומת זאת מי שעלה לאחר הגיל שנקבע בחוק אינו מבוטח (לעניין קצבת אזרח ותיק), אך עשוי להיות זכאי לקצבת אזרח ותיק מיוחדת.


תאריך הלידה


גיל בעת העלייה המזכה בקצבת אזרח ותיק

מתאריך

עד תאריך

    -

6/1944

לפני 60

7/1944

8/1944

לפני 60 ו–4 חודשים

9/1944

4/1945

לפני 60 ו–8 חודשים

5/1945

12/1945

לפני 61

1/1946

8/1946

לפני 61 ו–4 חודשים

9/1946

4/1947

לפני 61 ו–8 חודשים

5/1947

-

לפני 62

  • מינו של המבוטח - למינו של המבוטח השפעה על זכאות לקצבאות שונות, כך לדוגמה רק לאישה זכויות ביטוחיות עקב שמירת הריון.
  • ‏מצבו המשפחתי‏ ‏של המבוטח - כפי שרשום במשרד הפנים‏ (רווק/ נשוי/ גרוש/ אלמן/ עגונה) לדוגמה: מעמדה של אישה שהוכרה על-ידי הביטוח הלאומי כידועה בציבור, יהיה כשל אישה נשואה. כתוצאה מכך היא לא תחויב בדמי ביטוח, אם היא עובדת רק במשק ביתה (אינה שכירה ואינה עובדת עצמאית), ובן זוגה הוא מבוטח.