מערכת הביטחון הסוציאלי במדינות ה-OECD ובישראל, 2017
(מס' 296)

מחבר :
ז'ק בנדלק
מועד פרסום :
04/2018
הורדה מערכת הביטחון הסוציאלי במדינות ה-OECD ובישראל, 2017 (pdf)

פרסום זה מציג את מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל בהשוואה למדינות החברות בארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי – OECD (Organisation for Economic Cooperation and Development). שילובה של ישראל בארגון מאפשר להציג בעבורה נתונים שרובם הותאמו להגדרות של ה-OECD. ההשוואה מלמדת על הפערים בהיקף הכיסוי הביטוחי בין המדינות השונות ומאפשרת לגבש הצעות לשיפור מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל.

בפרסום מידע עדכני על מערכות הביטחון הסוציאלי בישראל ובמדינות ה-OECD משני היבטים: החוק (מי מבוטח, תנאי הזכאות, מקורות המימון, שיעורי דמי הביטוח ורמת הקצבאות) והנתונים הסטטיסטיים (מקבלי הקצבאות, גובה הקצבה וסך התשלומים).

הפרק הראשון מציג נתונים כלליים על כלכלת ישראל לעומת מדינות ה-OECD. כלכלת ישראל נחשבת לאחת המשגשגות במדינות הארגון, עם תוצר מקומי גולמי לנפש שמהווה כ-90% מהתמ"ג הממוצע של מדינות ה-OECD. אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית למדינות הארגון, כך שהוצאותיה לבריאות ולזיקנה נמוכות למדי. זאת ועוד: שיעור המועסקים בגיל העבודה בישראל דומה לשיעור הממוצע של מדינות ה-OECD, אך שיעור העובדים הזרים בה (בהם עובדי הרשות הפלסטינית) נמוך בהשוואה בינלאומית. בתחומי ההוצאות לרווחה, מקומה של ישראל נמוך יחסית לרוב המדינות המפותחות.

פרק 2 מציג את המבנה הארגוני של מערכות הביטחון הסוציאלי. במדינות ה-OECD יש שלושה מודלים עיקריים של הביטחון הסוציאלי: המודל הקורפורטיסטי, המודל החברתי  (הסוציאל-דמוקרטי) והמודל הליברלי  (האנגלוסכסי). מודלים אלו באים לידי ביטוח גם במבנה הארגוני של המוסדות לביטחון סוציאלי.

בפרקים 12-3 מוצגים נתונים על תשלומי הגמלאות (אִמהוּת, ילדים, מזונות, נפגעי עבודה, אבטלה, נכות, הבטחת הכנסה, זיקנה, סיעוד ובריאות), ומהם עולה כי רמת הנדיבות של הביטחון הסוציאלי בישראל נמוכה מאוד. כך לדוגמה, הקצבה לילד הראשון בישראל נמוכה במיוחד, ובאבטלה תנאי הזכאות מחמירים: תקופת העבודה המזכה בדמי אבטלה ארוכה יחסית בעוד התקופה המרבית לתשלום קצרה יותר. גם קצבת הזיקנה בישראל נמוכה לעומת הפנסיה הציבורית של רוב מדינות ה-OECD.

בפרק 13 מוצגים נתונים על מקורות המימון של הביטחון הסוציאלי. שיעור דמי הביטוח הנגבים כאחוז מהתמ"ג בישראל נמוך מרוב מדינות ה-OECD, וחלקו של העובד בתשלום גבוה מחלקו של  המעסיק מגמה הפוכה מזו הקיימת במדינות הארגון. גם דמי הביטוח שהמעסיקים משלמים בעבור עובדיהם נמוכים מאלה שבמדינות ה-OECD.