פרסום דוח האקטואריה של הביטוח הלאומי


תאריך פרסום: 17.03.2024

​על פי התחזית, בשנת 2036 הביטוח הלאומי לא יהיה מסוגל לשלם לציבור את מלוא הזכויות על פי חוק

בין הפתרונות שעלו בעבר לשיפור המצב האקטוארי הוא הצמדה מידתית והוגנת של גיל הפרישה לתוחלת החיים, השתתפות הממשלה לבעלי פטור והנחות מתשלום ביטוח לאומי, החזרת הכספים שנלקחו מהביטוח הלאומי לאוצר המדינה ועוד.

במסגרת חוק הביטוח הלאומי, בכל 3 שנים אקטואר הארגון צריך להציג דוח שבו תחזית וצפי לתשלומים ולקצבאות לתושבי ישראל בהתאם לחוק, וכן היכולת לעמוד בהתחייבויות ובזכויות הניתנות על פי חוק.

הדוח שיצא בימים אלה מותאם לסוף שנת 2022, ולבקשת שר העבודה, יואב בן צור, יש לעדכן אותו ולהכניס בו את הפרמטרים המשתנים בעקבות המלחמה כדי לקבל תמונה מדויקת יותר ומותאמת למציאות העכשווית.

עם זאת, על פי הדוח הקיים, שמבוסס על התפלגות ההכנסות מעבודה, הגידול הריאלי בשכר, שיעור משלמי דמי הביטוח, תחזית שיעורי הריבית שהביטוח הלאומי מקבל מהשקעות המדינה באג"ח ותחזיות בנק ישראל בנוגע לשיעורי האבטלה, נמצא כי משנת 2023 התשלומים צפויים להיות גבוהים מהתקבולים וחלק מהתשלום יילקח מהקרן.

  • משנת 2030 – הביטוח הלאומי צפוי לבצע פדיון מוקדם של חלק מהקרן ולהשתמש בסכומים אלה, הנאמדים על מיליארדי שקלים, כדי להשלים את מלוא התחייבויותיו לתשלום.
  • בשנת 2036 – הקרן צפויה להתרוקן, וללא מימון נוסף או החזרת הכספים שנלקחו לאוצר המדינה – הביטוח הלאומי לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק – לתושבי ישראל.

על פי התחזית, בהתאם לדוח שמותאם לסוף שנת 2022, בשנת 2023 הביטוח הלאומי ישלם קצבאות בסך כולל של כ-118 מיליארד שקלים וביניהן: קצבאות נכות, קצבאות נכות עבודה, קצבאות לידה, אבטלה, אזרח ותיק, קבורה, שאירים ועוד, ויתרת הקרן בסוף שנה זו תהיה כ-245 מיליארד שקלים. יוצא ש"רמת הכיסוי הכוללת" לשנת 2023 תעמוד על 2.09.

כאמור, התחזית לא כללה את הוצאות המלחמה שמתחלקות ל-2 תחומים עיקריים. האחד, תשלום קצבאות שהן "ביטוחיות" ואזרחים מבוטחים בהן מעצם היותם משלמים דמי ביטוח לאומי באופן שוטף. התחום השני הוא תשלום במסגרת החלטות ממשלה וסיוע שאוצר המדינה צריך לשפות את הביטוח הלאומי ולהחזיר את הכספים המשולמים.

 

חלוקת סך כל התשלומים בין הענפים – 2023

2023.png


חלוקת סך כול התשלומים בין הענפים – 2060

2060.png


כזכור, עוד לפני משבר הקורונה, הביטוח הלאומי העלה את הסוגיה הזו בפני הציבור והממשלה וביקש לדון בנושא ולהבטיח את המשך זכויותיו של הציבור במשך השנים. נוסף על כך, הביטוח הלאומי ביקש לבחון את הריבית שמשתנה באופן חד־צדדי על ידי האוצר ולוודא את מִקסום הרווחים לטובת הציבור ללא שינוי חד־צדדי. כמו כן, ביקש החזר על מאות מיליארדי שקלים שנלקחו באופן שוטף מתשלום האזרחים עבור ביטוח עתידי לכיסוי גירעונות וללא מתן דין וחשבון ואישור הנדרש על פי חוק מהביטוח הלאומי על השקעות הכספים הללו, ונכתב על כך רבות גם בדוח מבקר המדינה בשנת 2015. על פי תחזית האקטואר הקודמת, יתרת הקרן הייתה צפויה להתאפס בשנת 2044 והוקדמה בדוח זה לשנת 2036 מסיבות שונות וביניהן: העברת רפורמות הכרחיות בקצבאות הנכות ובקצבאות הסיעוד, גידול האוכלוסייה ותוחלת החיים הגבוהה במדינת ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD.

על פי הדוח, משבר הקורונה גרם לקיטון בהכנסות הביטוח הלאומי, הן מהציבור והן מהאוצר, וכן לקיטון בהשקעות הביטוח הלאומי באג"חים ובהתאמה – קיטון בתקבולי הריבית.

במקביל, עברו שינויי חקיקה נוספים שהשפיעו על המצב האקטוארי של הביטוח הלאומי, כגון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי במצב של פשיטות רגל, העלאת גיל הפרישה לנשים בהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית בשנת 2021, כניסה לתוקף של הסדרת השיבוב בפיצויי תאונות דרכים שבמסגרתה חברות הביטוח מעבירות סכום קבוע על החזרי פיצויים המשולמים לציבור מהביטוח הלאומי, הרפורמה בנכות שעברה לאחר שנים ללא שינוי בגמלה וכן הרפורמה בסיעוד שאיגדה את המענים בביטוח הלאומי ולא פוזרה בין גופים שונים, הקדימה סיוע במצבים סיעודיים קלים כדי למנוע הידרדרות והביאה למימוש ולמתן זכויות שלא היו קיימות בעבר.

יש לציין, על פי דוח האקטואר יחס התלות של האוכלוסייה המבוגרת צפוי לגדול מ-25.5% בשנת 2023 ל-32.6% בשנת 2065 שיהיו זקוקות לקצבאות אזרח ותיק, ולקצבאות סיעוד המשולמות לאדם שנזקק לעזרה בפעולות היום יום (רחצה, אכילה וכו') ומותנות במבחן הכנסה. כלומר, מקבלי קצבת סיעוד הם אנשים סיעודיים שההכנסה שלהם היא מתחת לרף הקבוע בחוק.

כפי שצוין, דוח האקטואר הוצג השבוע לשר העבודה ולוועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי, שביקשו להוסיף נתונים עדכניים לדוח לטובת שיקוף המציאות העכשווית של יכולת התשלומים לציבור מהביטוח הלאומי. כמו כן, שר העבודה ביקש להקים ועדה משותפת בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר שבה ידונו בנושא ויעלו פתרונות, כדי להבטיח את המשך עצמאותו של הביטוח הלאומי ואת המשך התשלומים לתושבי ישראל ששילמו דמי ביטוח כל חייהם.  בין הפתרונות שעלו בעבר לשיפור המצב האקטוארי הוא הצמדה מידתית והוגנת של גיל הפרישה לתוחלת החיים, השתתפות הממשלה בתשלומים של בעלי פטור והנחות מתשלום דמי ביטוח לאומי, החזרת הכספים שנלקחו מהביטוח הלאומי לאוצר המדינה, העלאה מידתית של דמי הביטוח רק במצבים של גירעון מצטבר ושמירת עודפי הביטוח הלאומי ללא העברתם לאוצר ועוד.

  • שר העבודה, יואב בן צור: "עצמאות הביטוח הלאומי והמשך התשלומים לתושבי ישראל הם דבר הכרחי בחברה ערכית ומתוקנת. הציבור בישראל שילם כל חייו ביטוח לאומי והוא רוצה ללכת לישון בידיעה שאם חלילה משהו קורה – הביטוח הלאומי יהיה שם עבורו וישלם לו את כל הזכויות שצבר לאורך השנים. הנחתי את כל הגורמים הרלוונטיים לשבת יחד ולנסות להגיע לפתרונות ראויים, וזאת במקביל לאמירה הברורה שקיזוז קצבאות לא יהיה תחת המשמרת שלי. אנשים סיעודיים, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, מובטלים וכיו"ב לא ייפגעו. לאורך השנים עברו רפורמות בחקיקה, מועברים מיליארדי שקלים כל שנה – וזהו נושא חברתי, כלכלי וערכי שיש לתת עליו את הדעת כדי להבטיח את המשך קיומו".
  • מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "הביטוח הלאומי הוא גוף שורשי וחברתי שהוקם עוד בימי גולדה מאיר, כדי להבטיח שכל אדם שזקוק לסיוע לא יהיה תלוי ברחמי הזולת אלא תוענק לו עזרה בזכות מלאה. הרוח והמדיניות הזו היא חוק במדינת ישראל וטוב שכך. משבר הקורונה והמלחמה הקשה שבה אנו נמצאים רק מחדדת את הצורך בארגון כמו הביטוח הלאומי שנותן מענה לנפגעי האיבה, למובטלים, לאזרחים ותיקים, לסיעודיים, למקבלי הבטחת הכנסה ועוד. במציאות שבה המצב הכלכלי והביטחוני משתנה באופן תדיר, אזרחי ישראל צריכים לחיות בידיעה שיש גוף סוציאלי שנמצא שם עבורם ושהם שילמו כדי להבטיח זאת. מצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי הוא נושא שצריך להיות שקוף לציבור ולמקבלי ההחלטות כדי לוודא שתושבי ישראל מבוטחים עוד שנים רבות קדימה".