מי נחשב לתושב ישראל



  • מבחן אובייקטיבי - האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל.
  • מבחן סובייקטיבי - היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו

כדי להיחשב לתושב ישראל על האדם לעמוד בשני המבחנים, ובתנאי שהוא שוהה בישראל כחוק ומחזיק באחת מסוגי האשרות המקנות תושבות (אזרחות ישראלית, רישיון לישיבת קבע, אשרה מסוג א/1, א/2, א/4, א/5).

בדרך כלל הביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות ליציאתו מהארץ.
בתום 5 השנים, מתבקש האדם להוכיח ששהותו בחוץ לארץ ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים שלו עדיין בישראל. לשם כך עליו למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל, לצרף הוכחות בהתאם ולהגישו למחלקת ביטוח וגבייה בסניף או באמצעות האתר.

הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של האדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחוץ לארץ, למשל על פי בקשתו של האדם או כשיש בידי הביטוח הלאומי מידע, ממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל.

מבחן תושבות לבני הגיל השלישי

בני הגיל השלישי ששוהים בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר 5 שנים. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות תכופות לחוץ לארץ, ולכן אנו מתחשבים בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לאורך השנים בישראל, ומגמישים את מבחן התושבות.

לדוגמה, אזרח ישראלי שחי בישראל שנים רבות, ובסמוך להגיעו לגיל הפרישה או לאחר הגיעו לגיל הפרישה הוא מרבה לצאת מהארץ כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל. על פי רוב הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בו כתושב ישראל, והוא ימשיך להיות זכאי לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם בממוצע הוא שוהה בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ובתנאי  שהוא לא העביר את מרכז חייו לחוץ לארץ.

מבחן תושבות במזרח ירושלים

רשות האוכלוסין בישראל היא הגורם המוסמך לקבוע את סוג אשרת השהייה של כל אדם בישראל, ובכלל זה היא הגורם המוסמך לקבוע מי זכאי להחזיק רישיון לישיבת קבע. מי שמחזיק ברישיון לישיבת קבע, יכול להיחשב לתושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי ויתר החוקים שהמוסד מופקד על ביצועם, ובלבד שמרכז חייו בישראל.
בהיעדר מידע על כניסות ויציאות משטח ישראל לשטחי המועצה הפלסטינית, התושבות במוסד לביטוח לאומי נבחנת על פי תשתית עובדתית ומבחנים משפטיים שנקבעו בפסיקה וכוללים, בין השאר - מגורים של קבע בתחומי מדינת ישראל.

קיימים מצבים בהם תושב מזרח ירושלים יידרש להוכיח מגורי קבע בתחום המוניציפלי של ירושלים או בשטחי ישראל. במסגרת בדיקת מרכז החיים יידרש התושב למלא שאלונים ולצרף מסמכים תומכים.
להלן דוגמאות למצבים שיכולים להצביע לכאורה על מרכז חיים בישראל או לחילופין על כך שמרכז החיים אינו בישראל:
  • אישורי בעלות על דירה בישראל/חוזה שכירות של דירה בישראל.
  • בדיקת צריכת חשמל/מים סבירים המעידים על מגורי קבע בשטח ישראל (נבדק גם ביחס לגודל המשפחה).
  • עבודה בישראל.
  • שילוב הילדים במסגרות החינוך בישראל.
  • דירת המגורים רשומה בעיריית ירושלים לצורך ארנונה.
  • בעלות על דירה בשטחי המועצה הפלסטינית/מחוץ לתחום המוניציפלי של ירושלים (נכס המשמש למגורים ולא להשקעה).
יודגש, כי כל מקרה ומקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו, וכך גם המשקל הראייתי שיינתן לכל מצב ומצב.

במידה שתושב מזרח ירושלים התבקש למלא שאלוני תושבות, חשוב למלא אותם בקפידה ובתשומת לב ולהמציא כל ההוכחות שיש בהם להוכיח שמרכז החיים בישראל.

לאחר הגשת המסמכים, תתקבל אחת ההחלטות האלה:
  • אישור הבקשה.
  • דרישה להשלמת מסמכים.
  • דחיית הבקשה – יישלח אליך מכתב עם זכות שימוע.
אם דחינו את הערעור שהגשת או אם בחרת שלא להגיש ערעור לביטוח לאומי – אתה זכאי להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים.

תושב מזרח ירושלים שמתגורר בשטח גדר ההפרדה בירושלים – יכול להיחשב כתושב ישראל בתנאים מסוימים. פרטים נוספים ראה בחוזר ביטוח 1464.