ההכנסה החייבת בדמי ביטוח


הכנסות העובד, שחייבות בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, הן אותן ההכנסות שחייבות במס הכנסה על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. כלומר שכרו של העובד וכן טובות ההנאה שמשולמות לעובד בין בכסף ובין בשווה כסף.
טובות הנאה אלה כוללות בין היתר, גם ארוחות לעובדים וכן הנחות שנותן העסק לעובדיו כגון כרטיסי טיסה מוזלים שנותנות חברות התעופה לעובדים ונסיעות ללא תשלום שנותנות חברות האוטובוסים לעובדיהן.

אם הכנסתו של העובד שווה להכנסה המינימאלית (ההכנסה המזערית) לתשלום דמי ביטוח או נמוכה ממנה, ישלם המעסיק בעד העובד דמי ביטוח, כאילו סכום הכנסתו הוא בגובה ההכנסה המינימאלית. ההכנסה המינימאלית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שווה לשכר המינימום על פי חוק שכר המינימום, התשמ"ז - 1987.

  • שכר מינימום לחודש לעובד במשרה מלאה הוא  5,300 ש"ח (החל ב- 01.04.2018).
  • שכר מינימום לשעה לעובד לפי שעה הוא 28.49 ש"ח (החל ב- 01.04.2018).

אם הכנסתו של העובד עולה על "תקרת" השכר החייב בדמי ביטוח. חלק השכר שקטן או שווה ל"תקרה" חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, והחלק שגדול מה"תקרה"- פטור.

ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לעובד שכיר  ("תקרת" השכר החייב בדמי ביטוח) היא  44,020 ש"ח (החל ב- 01.01.2020).