דו"ח העוני והאי שוויון בהכנסות לשנת 2020 ונתוני הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל


תאריך פרסום: 29.12.2021
דוח העוני הרשמי של מדינת ישראל אותו מבצע הביטוח הלאומי שהופץ היום (29.12.21), מעלה שרמת החיים בשנת 2020 עלתה ב-2.4% (כפי שהיא נמדדת על פי חציון ההכנסה נטו) בעקבות מדיניות הרווחה ותשלומי הקצבאות שהועברו בשנה זו. 

נתון זה משמעותי במיוחד כיוון שלולא הסיוע בתקופת הקורונה שכללה, בין היתר, את החל"ת, מענקים, מניעת קיזוז קצבאות ועוד, רמת החיים הייתה צונחת בשיעור ריאלי של כ-10%.

  • קו העוני לשנת 2020 עומד על כ-2811 ₪ בלבד. משפחה בת 2 נפשות תיחשב ענייה אם הכנסתה נמוכה מ-5,623 ₪, זוג עם ילד יחשבו עניים מסכום הנמוך מ-7,450 ₪, ומשפחה עם זוג הורים 3 ילדים יחשבו עניים במידה והכנסתם היא מתחת ל-10,543 ₪.
  • שיעור התרומה של תשלומי הקצבאות והמענקים לחילוץ מהעוני היה משמעותי במיוחד לזכאי דמי אבטלה, קצבאות הילדים, קצבאות אזרח ותיק ונכות כללית.
  • מספר הנפשות העניות בשנת 2020 עמד על -1.9 מיליון אנשים שהם כ-21% מהאוכלוסייה, שזו ירידה משנת 2019 שם כ-21.6% מהנפשות היו עניות.
  • בקרב ילדי ישראל גם חלה ירידה כשבשנת 2020 היו כ-864 אלף משפחות עניות לעומת כ-867 אלף בשנת 2019.
  • אצל הקשישים חלה ירידה משמעותית, במיוחד כשבעוד בשנת 2019 היו כ-179 אלף אזרחים עניים שהיוו כ-16%, בשנת 2020 הנתון עמד על 158 אלף אזרחים ותיקים עניים שהם כ-13.5% מאוכלוסיית הקשישים.
  • עומק העוני בשנת 2020 ירד והמרחק של הכנסת משפחה מקו העוני עמד על 38.2% לעומת 39.6% בשנת 2019.
  • שיעור הנפשות העניות מראה כי ישנה עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות, שלפחות אחד מהמפרנסים הוא עובד/ת עצמאי/ת שהגיע ל- 16.6% מסך העצמאיים. תחולת העוני בקרב השכירים ירדה מ-17.8% בשנת 2019 ל-17% בשנת 2020.
  • ההשפעה הגדולה ביותר של רשת הביטחון הסוציאלי על רמת ההכנסות באה לידי ביטוי בקרב העשירון השני ועד העשירון השישי. העשירון הראשון, הנזקק ביותר, נתרם יותר מכל כשההכנסה הפנויה שלו עלתה ב-12.3%.
  • מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הכלכלית ובהכנסה נטו מראה על ירידה באי השוויון בהכנסה נטו במשך 6 השנים האחרונות כשבשנת 2015 המדד היה 0.395 לעומת 0.370 בשנת 2020. מדד זה ירד ב1.5% בין שנת 2019 לשנת 2020.  
  • גם בהשוואה הבינלאומית ניתן לראות כי מודל הסיוע הסוציאלי שניתן במהלך תקופה זו הציב את מדינת ישראל בסמיכות לממוצע במדינות ה-OECD, לעומת המיקום הנמוך שישראל ניצבה בו בשנים עברו.
כאמור, הביטוח הלאומי בחן גם את מדדי האי ביטחון התזונתי לעומת הדוח הקודם שיצא בשנת 2016.
  • בהשוואה בין השנים, ניתן לראות ירידה יחסית של אחוז המשפחות, האזרחים הוותיקים והילדים הנמצאים באי ביטחון תזונתי.
  • עם זאת, המספרים עדיין גבוהים, שכ-665 אלף ילדים, 976 אלף נפשות בוגרות, כ-522 אלף משפחות ו-120 אלף אזרחים ותיקים נמצאים באי ביטחון תזונתי.
  • למרות שלפי הנתונים שיעור המשפחות באי ביטחון תזונתי ירד ועומד על כ-16.2% מהאוכלוסייה עדיין העוני הסובייקטיבי (שיעור האנשים שחשו עניים בשנה האחרונה) עומד על 12.2% מכלל האוכלוסייה והפער הגדול ביותר נמצא בקרב האוכלוסייה הערבית. כמו-כן, שיעור הוויתור על הוצאות ומוצרים חיוניים הראה כי רבע מכלל משקי הבית מדווח שהוא לא מצליח לכסות את כל ההוצאות החודשיות הנדרשות. 30% דיווחו על וויתור על תחביבים או פעילות פנאי, וכ-10% וויתרו על טיפול רפואי בשנת 2020.
  • מתוך הערים הגדולות ביותר, ירושלים ניצבת בראש הערים העניות ולאחר מכן מחוז יהודה ושומרון והעיר אשדוד.
  • הביטוח הלאומי ממליץ להעלות את הקצבאות המשמשות רשת ביטחון אחרונה למשפחות מעוטות הכנסה או למשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית זמנית: הבטחת הכנסה, קצבת זקנה ודמי אבטלה.

שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ מאיר כהן: "הדבר  שבולט יותר מכל בדו"ח העוני הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה  - היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. אני צמחתי בפריפריה, אני רואה כל יום את האנשים, את הסיפורים מאחורי המספרים שמופיעים בדו"ח. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה עוני ואי שוויון, ולכן הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות כמו המשך הסדר כפל קצבאות, הרפורמה בזכויות הנכים, הטבות למובטלים החוזרים למעגל העבודה, סיוע לאזרחים הוותיקים ועוד יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני. זו השליחות שלי".

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "כבר מפרוץ משבר הקורונה, הביטוח הלאומי הבין את גודל האירוע וקיבל החלטות חברתיות וסוציאליות כמו מתווה החל"ת, במקביל לקידום חקיקה המסייעת לאוכלוסיות שנקלעו למצוקה כמו גילאי 67+,
משפחות חד הוריות, זכאים להבטחת הכנסה וכיו"ב, שהצילו מאות אלפי
משפחות מעוני, והציבו את מדינת ישראל בסמוך לממוצע של מדינות ה-OECD בהשקעה באזרחים בתקופת המשבר. ההשקעה בקצבאות לטובת האזרחים הזקוקים לכך היא מחויבת המציאות במקביל לפעולות לעידוד תעסוקה. מגפת הקורונה היוותה קריאת השכמה לחברה הישראלית בנוגע לצורך בביטוח לאומי עצמאי, ויציב המעניק רשת ביטחון סוציאלית  ומקדם מדיניות רווחה לאלו הזקוקים לכך – זהו המצפן האנושי והכלכלי בחברה מתוקנת.