שי בן 45, נשוי +4, סיים תיכון ושירות צבאי כנהג. לאחר שחרורו השתלב בתחומי הנהיגה, עבד כנהג אוטובוס מספר שנים ובהמשך עבר לנהוג על משאית. שי התקדם בתחום ונהג על משאיות כבדות.
לפני כשנתיים במהלך עבודתו בשטח בפריקת מטען כבד, נפגע ממנוף, הועף מהמשאית, ונחבל קשה בידיים. לאחר הליך שיקום רפואי הוכר עם 100% נכות.
בשיחה הראשונה עימי, שי תיאר את תחום הנהיגה כדבר הכי מרכזי בחייו. הוא עבד בתחום הרבה שנים ונהנה מכל רגע. כתוצאה מהפגיעה, נאלץ לעזוב את מה שעשה כמעט כל חייו ולחשוב על כיוונים אחרים. הפרידה מהנהיגה הייתה מאוד קשה עבורו.
הארוע בו נפגע שי ותוצאותיו הקשות גרמו למשבר קשה שפגע גם במשפחתו. לאחר שנמצא זכאי לקצבה מיוחדת, הוזמן להתחיל בשיקומו המקצועי.
הזמנתי גם את אשתו על מנת לרתום את כל הסביבה לתהליך.
שי היה מאוד ספקני באשר ליכולותיו לשנות כיוון ולהצליח להשתלב מחדש בעבודה. למרות ספקותיו הופנה לתחילת תהליך בתכנית לחיזוק מיומנויות.הוא השתלב בקבוצה ואט אט חזר החיוך לפניו.
מתוך כישוריו שבלטו בקבוצה, הוצע לו להשתלב בעבודה מעשית במעון נכים. שי מאוד חשש מכך, ואף נרתע מהמפגש עם האוכלוסייה.
מהר מאוד הוא התחבר לחניכים והיווה עבורם דמות מאוד משמעותית. בפגישת סיום התוכנית, סיפר בעיניים בורקות על כמה הוא מהווה דמות משמעותית עבור החניכים וכמה משפחתו גאה בו על התהליך שעשה. כיום, עם סיום התוכנית, הוא ימשיך לעבודה עם אנשים עם צרכים מיוחדים, תחום שבו לא חשב מעולם להשתלב בו.
ראובן חריטן-עובד שיקום, סניף טבריה